מי סופר אותי בכלל? | פרשת במדבר

פורסם לראשונה במאקו

מי סופר אותי בכלל? פרשת במדבר בודקת את המלאי

השאלה הדמוגרפית תמיד רלוונטית. ערן ברוך פותח את החומש הרביעי ומגלה שגם בימי התנ”ך ספרו ראשים של חיילים פוטנציאליים

פרשת במדבר, הפותחת את הספר הרביעי מתוך חמשת חומשי התורה, מתחילה במפקד גדול: “וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, בְּאֹהֶל מוֹעֵד: בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם—לֵאמֹר; שְׂאוּ, אֶת-רֹאשׁ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְמִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם–בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, כָּל-זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם; מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, כָּל-יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל–תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם, אַתָּה וְאַהֲרֹן” (במדבר א, א-ג)

הפרשה, שיש בה משהו מאוד צבאי, כמעט כמו טירונות, מציגה שלב מאוד ראשוני ופשוט של תחילת המסע במדבר. הסיפור עמוס בהתייחסות רבה למספרים, לסדר ולארגון; אלוהים פוקד על משה לספור את העם, משה מבצע ובפרשה מופיע פירוט ארוך של המפקד הזה. יותר מ-600 אלף גברים בני יותר מ-20 מתפקדים במדבר. כך מתחיל ספר דברים וכך הוא נגמר, במפקד לפני הכניסה לארץ ישראל. למה סופרים ומה משמעות המפקד? ולמה אף פעם לא סופרים אותי?
היחס של המסורת היהודית למניין, לספירה ולמפקד הוא דו-ערכי. לפעמים ה’ מעניש על כך ועם השנים פיתחנו כל מיני סוגים של טכניקות עקיפות על מנת להימנע ממפקד ישיר. למה ה’ מבקש ממשה לספור? מה החשיבות של מפקד ומה הסכנה שבכך?

המפקד יכול לבוא כהוראה מלמעלה, כפקודה. יש קשר ברור בין המילה “מפקד” למילה “פקודה”. מישהו בודק, מעריך ובוחן. הרבה פעמים מדובר במפגן כוח, בבדיקת כשירות לקראת מאמץ, לפני מבצע או מלחמה. יש בשפה הזאת נימה מאיימת וקשה.

ואולם, יש גם מפקד חיובי: “וה’ פקד את שרה כאשר אמר” כתוב בספר בראשית כ”א, והנימה שם חיובית מאוד – לשרה ייוולד בן. לפקוד זה גם מלשון ביקור, וכשיש לנו משהו טוב ביד, אנחנו אוהבים להוציא ולספור אותו. הילדה הקטנה סופרת שוב ושוב את סוכריות השוקולד שקיבלה במתנה מסבתה, למשל. יש דו-ערכיות במושגים של מפקד, ספירת מלאי, סטטיסטיקה, השוואת נתונים וסקרים.

השאלה הדמוגרפית

הדו-ערכיות הזאת קיימת גם היום, ובאופן מובהק, בתרבות, בתקשורת ובפוליטיקה הישראליות. אחת המחלוקות הגדולות השוררות בקרב ציבור הישראלי בעשורים האחרונים סובבת סביב הסכסוך הישראלי-ערבי וקשורה במספרים. הוויכוח בנוגע להסכם מדיני עם שכנינו הפלשתינאים ועם מדינות ערב קשור במפקד. זה קשור בהערכות השונות של המספרים, בדמוגרפיה ובסוגיה פוליטית קריטית. זה נתון שוב ושוב לפרשנות, וכל צד מחזיק את המספרים קרוב לחזה.

ספר במדבר, המתאר את הנדודים לקראת הכניסה לארץ ישראל, מתאר גם את התהליך ובו ערב רב של עבדים שיוצא ממצרים בחופזה מתחיל לקבל צורה של חברה. מתחילה להתרקם קהילה של שבטים ומערכת של עם מגובש היכול לעמוד באתגר של כיבוש הארץ וההתיישבות בה. סיפור המפקד שמביאה הפרשה מעלה שוב את שאלת הגישה – כיצד אנו מתייחסים לנספרים, למושא הסקר, לבני האדם שמייצרים את הדמוגרפיה. האם אנחנו מביטים מלמעלה, מכינים את הכוח להסתערות ובוחנים את יחסי הכוחות לקראת יום פקודה או שמא אנחנו מחפשים את החיוב שבמפקד, את הבשורה הטובה ואת התקווה?

השאלה הזאת היא כמובן שאלה פתוחה ועניין של מנהיגות ושל פרספקטיבה. כל אחד רוצה שיראו אותו ושיספרו אותו. שאלת התכלית נשארת עמומה. כמו בספר דברים, אנחנו ממשיכים לספור, לסקור ולהעריך נתונים, ולא ברור לנו אם טובה או רעה תהיה מנת חלקם של בני האדם הנפקדים מהסקר הבא.

ערן ברוך הוא מנכ”ל בינ״ה – התנועה ליהדות חברתית.