פורים היה בפסח

חג הפורים קשור בטבורו בפסח. סממן חיצוני הלכתי מוכר הוא ההלכה לשאול בהלכות הפסח שלושים יום קודם החג. כלומר בפורים.

הסיבה העמוקה לכך קשורה לתוכן ספור הגאולה של פורים אשר ראשיתו נעוצה בפסח, שכן המן נתלה בעיצומו של חג הפסח, מה שהביא מאוחר יותר לקשירת צליבת ישוע בפסח עם צליבת המן (כפי שמוזכרת פעמים רבות בספרות חז”ל) כמעשה אנטישמי מוחלט, המראה את אכזריות היהודים.

לפי המסופר במגילת אסתר המן הפיל פור בתאריך י”ג בניסן.

“בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר: (אסתר ג’, ז’) והתאריך שהתקבל הוא אחד עשר חודש לאחר מכן, ב – י”ג באדר.



ציור קיר מבית כנסת בעיר הרומית דורה אירופוס, אמצע מאה 3 לספירה. סיפור ‘ככה ייעשה לאיש’ מתוך מגילת אסתר

מייד עם הפלת הפור צמה אסתר שלשה ימים וביום השלישי הוא ט”ו בניסן הזמינה את המלך למשתה הראשון. בחג הפסח ממש… למחרת הוזמן המן למשתה השני ואז בקשה את ראשו – ולמחרת או באותו יום הוא נתלה. בלילה הגורלי, נדדה שנת המלך – תזכורת ל’ויהי בחצי הלילה’ של יציאת מצרים.

אסתר מתחילה לצום בי”ג בניסן (הוא החודש הראשון), וממשיכה עד ליום חג הפסח עצמו. “לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן, וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי”. מדוע אסתר אומרת גם `צומו` וגם `אל תאכלו ואל תשתו` – למדרש יש תשובה מרה: אסתר אומרת, ‘צומו על מה שאכלתם ושתיתם במשתה אחשורוש’ (מדרש תהילים כ”ב).


לטעמו של המדרש הצום הוא כפרה על השתתפותם של יהודי שושן במשתה אחשוורוש – מה שהביא לכליאתה ושעבודה של אסתר בהרמון המלך. הדרשן מבין את מצוקתה של אסתר הנאלצת, נדחפת לעמוד לפני המלך באמרה ‘וכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי’ (אסתר ד’, ט”ז), וקושר אותה לקהילה המופקרת של יהודי שושן. הגמרא מעירה במסכת מגילה: “מפני מה נתחייבו ישראל באותו הדור כליה? – מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע” ( בבלי מגילה י”ב, א’). סעודת הפסח המבוטלת (!) בשל הצום מונגדת כאן למשתאות המפוארים שערך אחשוורוש בהשתתפות יהודי שושן.



ועדיין, אין כמעט התייחסויות דרשניות לכך שהדרמה הגדולה בסיפור ההשמדה התחוללה בחג הפסח עצמו. באגדה, ב’פרקי דרבי אליעזר’ (דף מ”ט) מוחה מרדכי בפני אסתר: “והלא יום שלישי (לצום) הוא יום ראשון של פסח!” תשובתה של אסתר היא – אם אין עם ישראל לעשות את חג הפסח – אז בשביל מי כל הפסח הזה? למחבר מגילת אסתר היה חשוב כנראה לקשר בין שני האירועים, אולי משום שנשים היו מעורבות במעשה הצלת העם. כך שסיפור פורים הוא קדימון לפסח.


ציור נוסף מהצד השני של ארון הקודש בדורה אירופוס – תיאור הצלת משה על ידי בת פרעה.

עדות קדומה למסורת הפרשנית הקושרת בין פורים לפסח אנו מוצאים בתמשיחי הקיר מאמצע המאה השלישית לספירה על קירות בית הכנסת בעיר הרומית הרב תרבותית, דורה אירופוס שישבה על צוק מעל נהר הפרת. משני צידי ארון הקודש שהכיל את ספרי התורה של הקהילה מצויירים סיפור יציאת מצרים וספור נצחונם החצרוני של אסתר ומרדכי. בת פרעה הנסיכה המצרית מצילה את משה בעזרתן הסמויה של מרים ויוכבד, ואסתר – לדעת יוצרי הקיר המצוייר – הצילה את עמה. אנשי דורה אירופוס החוששים מהפלישה הססנית מביעים כך את תקוותם, שאולי רווח והצלה יעמוד להם כמו שעמדו לאבותיהם הקדומים.


לדאגה הקיומית התווספה גם חרדה תיאולוגית. הנצרות החלה להתעצם, והתחרות עם הדת האחות לא היתה עניין של מה בכך. בבית השכן לבית הכנסת התקיים פולחן נוצרי ובו הוטבלו יהודים ויהודיות ופגאנים ופאגניות לנצרות. ציורי הנשים על קירות הכנסיה הקטנה – מעלים את ההשערה שהציורים בדורא הם סוג של תשובה תיאולוגית לגבורות הנוצריות, מריה אם האלהים ואחרות. גם לנו יש גבורות, אומרת הקהילה היהודית – שבנתה בית כנסת ללא עזרת נשים.

החרדות של יהודי דורה התאמתו. וכעשר שנים לאחר מכן – פלשו הססנים לדורה. מאחר ובית הכנסת היה סמוך לחומה, הוא מולא בעפר שישמש תמיכה לחומה וכך שרד. בתקופת מלחמת העולם הראשונה התגלה האתר – והצורים הועברו בשנות ה-30 למוזיאון בדמשק, שם הם נמצאים עד היום.


יונה ארזי היא אמנית, חוקרת יהדות ומורה בישיבה החילונית בינ”ה | פורסם לראשונה באתר “מחלנים תנ”ך ל-929 חלונות”


איזו מין יהדות פוגשים עשרות אלפי המטיילים בהודו?

אחרי שנתיים מוצלחות ואלפי מטיילים שהתארחו לקבלות שבת, חגים, סדנאות, שיעורים ופעילות חברתית
אנחנו צריכים אתכם כדי לפתוח עוד עונה מלאה בבית בינ״ה בהודו!

היכנסו לקמפיין מימון ההמונים שלנו, בחרו תשורה שווה ותמכו בנו. כל תמיכה שלכם עכשיו, תסייע לנו לפתוח את הבית לעונה שלמה, מפסח ועד החגים, ולהביא את היהדות החברתית של בינ”ה לעוד ועוד מטיילים ומטיילים!

לתמיכה לחצו >>