ההשתתפות בבחירות כחובה מוסרית | מאמר לקראת הבחירות ברשויות המקומיות

ב-30 באוקטובר 2018 יתקיימו הבחירות ברשויות המקומיות ברחבי הארץ. למרות שהרשויות אחראיות על חיי היום יום של התושבים, מפינוי האשפה ועד לשירותי הרווחה והחינוך, העניין שמגלה בהן הציבור הינו נמוך ביותר. רק כ-50% מבעלי זכות ההצבעה ממשים את זכותם ומגיעים לקלפיות, לעומת כ-70% בבחירות הארציות. האדישות כלפי הבחירות מובילה לכך שציבורים שמצליחים להתארגן מבחינה קהילתית ופוליטית משיגים הישגים פוליטיים משמעותיים מעבר לשיעורם היחסי באוכלוסייה, בעוד שהרוב הדומם נדחק להתמרמרות בשיחות סלון או לאדישות מנוונת.

הנתונים הקשים מצביעים על כך שהיכולת לחולל שינוי במרחב המקומי בו אנו חיים (ערים, רשויות מקומיות, מועצות אזוריות) טמון ביכולת להביא את ההמונים ממסכי המחשב והאייפון לקלפיות. בשונה מהבחירות הארציות בהן יכולים להשתתף  בני 18 ומעלה, בבחירות לרשויות ניתנה אפשרות גם לבני ה-17 לצאת ולהצביע וכך למעשה תלמידים משכבות י”א וי”ב, מהווים חלק ישיר מהשחק הפוליטי המקומי. אם כן, בבתי הספר התיכונים ניתן לעבור מדיון מוכוון מיקוד בבגרות למימושה של זכות אזרחית הלכה למעשה.

הדיון סביב היציאה להצבעות יכול להתקיים בשני מישורים. האחד, המישור התועלתני המראה כיצד ההצבעה תיטיב עם הבוחר ועם בני קבוצתו. המישור השני, מנסה להתעלות מעל הרצון לקדם מועמד או אג’נדה ספציפית ולראות את החשיבות המוסרית הטמונה בעצם היציאה להצבעה, שמהווה ערך העומד בזכות עצמו.

במסכת אבות, פרק שני משנה רביעית, הלל הזקן קובע כלל מוסרי בעל משמעות לדורות: “הִלֵּל אוֹמֵר: אַל תִּפְרוֹשׁ מִן הַצִּבּוּר”. שיטתו של הלל גורסת שהיחיד אינו יכול להתקיים כשלעצמו אלא הוא נזקק לזולת על מנת להתקיים מבחינה פיזית ונפשית, ולכן קיימת חובה על היחיד להיות חלק מהציבור. חכמי הקבלה הרחיבו בפרשנותם על דברי הלל בכך שהם מצאו סוד בראשי התיבות המגולמים במילה ציבור: צדיקים, בינונים ורשעים. עבורם, הציבור מציין את כלל החברה המורכבת מאנשים שונים שלכל אחד ואחת מהם יש תפקיד ייחודי. המרחב בו מתקיים השיח בין הקהילות השונות בציבור הוא המרחב הפוליטי. לכן, הרי שזהו המרחב שבו יש לפעול על מנת לדרג סדרי עדיפויות ולהפוך כמיהות ורצונות למדיניות.

פרישה מן הציבור הכולל את כלל הקבוצות החברתיות, ויצירת חומות בין צרכי היחיד לצרכי הקבוצה, מהווה צעד ראשוני לניכור והידרדרות חברתית. ועל כן החיבור אל הציבור וצרכיו אינו מהווה פריבילגיה אלא צורך מהותי לקיומה של החברה. הזמן שנותר עד לבחירות ברשויות מהווה הזדמנות חינוכית לפתיחת דיון הרואה במעורבות החברתית ערך שאיננו בא לענות על צרכים תועלתניים בלבד, אלא מהווה יסוד חברתי המחבר ומכונן את החברה. המעבר מהדיון התועלתני אל הדיון המוסרי יכול לפתוח מרחב שלם של שיח שאינו תלוי ברווח ותועלת, אלא מושתת על הצרכים הבסיסים שלנו כבני אדם לקיים חברה בה אנו מרגישים מוערכים ומשפיעים, ומכירים בכך שהמסע לעיצובה איננו בר חלוף אלא זוהי דרך חיים. כפי שאומרת המשנה, “לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה” (אבות, פרק שני, משנה ט”ז)


אברהם אייזן הוא מנהל מחלקת החינוך בבינ”ה.


הורידו בחינם מערך שיעור לגילאי תיכון לקראת הבחירות המקומיות >>