ממנוכר למוכר בטיול השנתי | הזדמנות למסע משמעותי בחברה הישראלית

מטיול למסע משמעותי

בראשית ימיה של המדינה היציאה אל הטבע הייתה חלק בלתי נפרד מהאתוס הציוני, ומסעות מפרכים במדבר יהודה והעפלה לפסגת מצדה היו חלק משגרת הלימודים של תלמידי החינוך הממלכתי. עם השנים התעמעמו המסרים ומסעות הגיבוש החלוציים פינו את מקומם לטיולים שנתיים, שאיבדו בהדרגה את העומק החינוכי ואת האתגר הפיזי. לצד ירידת קרנם של הטיולים, המסעות לפולין הראו שהיציאה מהלימוד הכיתתי המוכר מאפשר הן לצוות החינוכי והן לתלמידים להגיע לפסגות חדשות של רגש ודעת. הפער שהלך והעמיק בין מצעדי הזיכרון המטלטלים לבין שגרת הטיולים הוביל לנקודת שבר שקראה לשינוי. כך, מראשית שנות האלפיים, החל להתחולל שינוי פדגוגי שקיבל לימים את השם: פדגוגיה של מסע. השינוי שהחל בקטן סחף אחריו את המערכת החינוכית ושינה מקצה לקצה את חווית הטיולים השנתיים ששינו את פניהם מטיולים למסעות: מאטרקציות מגובבות וקרחאנות בחדרי אכסניה, אל מסעות ערכיים המשלבים מעגלי שיח, הליכות מאתגרות בשטח, בישול עצמי ולינת אוהלים.

חינוך או תעמולה?

לצד השינוי המבורך החלו המסעות לקבל צביון ייחודי שהותאם לאג’נדה של העמותות שחוללו את השינוי. כך הדגש הושם על חיזוק תחושת השייכות הלאומית וכל הנתיבים התכנסו אל עבר שיח של הדתה ששיאו התקיים בשבתות שבמהלכן כלל התלמידים התכנסו למרגלות הכותל תוך שהם מתפללים ושרים מזמורי תפילה. ההסללה הנרטיבית הובילה לכך, שבין אם בצורה ישירה ובין אם בצורה עקיפה, התלמידים הפנימו שהם סובלים מחוסר ערכי וזהותי שהושלם על ידי מדריכי העמותות שהראו לבורים את האור המיוחל.

תהליך ההסללה הזהותי לא הסתיים בפרשנות הצרה לזהות יהודית, תוך דחיקתם של שלל הזרמים המקיימים חיים יהודיים עשירים ומגוונים. תהליך זה כולל גם הדרה של קבוצות שלמות המתגוררות בישראל, כגון ערביי ישראל, הדרוזים וקהילות נוצריות, שסיפורם לא סופר ובכך למעשה הועלם מהנוף החברתי של מדינת ישראל.

כך הפך המסע הישראלי למסע  לחיזוקה של זהות יהודית מפרספקטיבה מסוימת, שמדחיקה את המגוון ויוצרת השטחה של השיח, תוך יצירת מדרוג ערכי מובחן דרכו התלמיד בוחן את מציאות החיים החברתית והאישית. מכאן ועד התהליכים החברתיים של ירידת הסובלנות כלפי האחר בחברה הישראלית, המרחק הוא קצר.

קחו אחריות – בחרו מסע המשקף את ערכי קהילתכם

על מנת לחולל שינוי לא די בזיהויה של התופעה הבלתי רצויה, אלא יש לעבור מאבחון לנקיטת פעולות  המעצבות את המרחב הערכי של בית הספר. כמורות ומורים, ניתן לבקש ישיבה משותפת של צוות הניהול הבית ספרי עם הנהגת ההורים ונציגי תלמידים לקראת הטיול השנתי. במפגש אל תסתפקו בסקירת המסלולים והאטרקציות השונות אלא  דונו יחד בשאלות עקרוניות המשפיעות באופן מובהק על תפיסת העולם של ילדיכם: אלו ערכים יודגשו במסע? האם אלו הערכים עליהם מושתת קהילת בית הספר? מהם המסרים עימם יצאו התלמידים מהמסע? את מי התלמידים יפגשו ומי יתווך את המפגשים? שאלות אלו יכולות להוות בסיס טוב לדיון חינוכי-ערכי שיחרוג מעבר למסע השנתי אליו יוצאים התלמידים כחלק משגרת ימיהם בבית הספר.  

לאחר הדיון, דרשו שהמסע ישקף את הערכים עליהם הסכמתם, הן מבחינת תוכן והן מבחינת זהות המדריכים והמדריכות. ההלימה בין השניים תהפוך את המסע לחוויה חיובית המנתבת את התלמידים למודעות ועשייה חברתית, מתוך הכרה שהערכים עליהם הם התחנכו בבית ובבית הספר לאורך כל השנה אינם צריכים להישאר כפלקט התלוי בכיתות אלא הם אמורים להיות חלק בלתי נפרד מכלל הפעולות החינוכיות המתקיימות בבית הספר.

בין ערכים למעשים

ביטויין של מערכות הערכים בפעילויות השונות, יאפשר לכל הנהגה בית ספרית להכניס בין כתליה את הערכים החשובים לה, וכך, לא מכוח האנרציה או מפאת כוחו של שלטון מרכזי, הקהילות הבית ספריות יוכלו להביא את עולמן התרבותי-ערכי לידי ביטוי. מתוך מודעות ושיח דיאלוגי המזהה את הקשר בין הפעילויות החינוכיות, לעיצוב תפיסת עולמם של התלמידים ומתוך כך לעיצוב פניה של החברה בה אנו חיים. לקיחת האחריות מהווה מעשה אזרחי וחינוכי, המראה לילדנו שאיננו לוקחים את חינוכם כמובן מאליו ועל כן אנו משקיעים זמן, מחשבה ומעשים בעיצוב החברה בה אנו חיים. חברה הרואה חשיבות בחתירה מתמדת לצמצום הפער שבין ערכים למעשים, בין אמירות לפעולות.


אברהם אייזן הוא מנהל מחלקת החינוך בבינ”ה.


מחלקת החינוך של בינ”ה מזמינה את בתי הספר לתכנית ‘מסע זהויות ישראלי’

בואו לפתוח אפיקי חשיבה חדשים כלפי התהליכים החברתיים המעצבים את החברה הישראלית מקום המדינה ועד ימינו, ולעודד את התלמידים לקחת חלק פעיל בעיצוב זהותם האישית והקבוצתית מתוך אחריות חברתית.

לפרטים והזמנות לחצו >>