בשבוע האחרון של מאי יצוין ברחבי העולם ולראשונה גם במוקדים רבים בארץ “חג השכנים” הבינלאומי. מסורת יפה זו, אשר אנו מקווים כי תהפוך למסורת ישראלית חדשה, היא הזדמנות יפה לדרוש מעט במושג השכנות בחיינו היומיומיים.

מוכר לכולנו סיפורה הנפלא של לאה גולדברג “דירה להשכיר”, אשר כזכור מסתיים בבואה של היונה למגדל בן חמש הקומות ולהחלטתה לשכור את הדירה להשכרה וזאת על אף שהדירה אינה לרוחה מבחינת תנאיה הפיזיים. הסיבה שבגינה החליטה היונה בכל זאת לשכור את הדירה ושנחקקה לרבים מאתנו בזכרוננו עוד משחר ילדותנו, היא פשוט כי השכנים טובים בעיניה, וכי היא תוכל לחיות עמם “ביחד בחברה טובה, בשלום ובנחת”.

ואמנם, לאה גולדברג הצליחה לטוות סביב רעיון השכנות הטובה עלילה ציורית יפהפייה ובלתי נשכחת, אך כמובן שחשיבותה של השכנות הטובה לא היה רעיון חדשני שלה.  ניתן למצוא הן במקורותינו והן בתרבויות נוספות אמרות ידועות הנוגעות לחשיבותו של השכן עבור האדם. כך, בספר משלי ( כז’, 10) נאמר- “רֵעֲךָ וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב וּבֵית אָחִיךָ אַל תָּבוֹא בְּיוֹם אֵידֶךָ טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק” , כאשר הכוונה הנה להצביע על החשיבות של מחויבותנו לרעינו, כלומר שכנינו, אשר ביום צרה (יום אידך) עלולים להיות הרבה יותר זמינים ורלוונטיים לנו מאשר בן המשפחה אשר לעיתים נמצא רחוק יותר ופחות נגיש. גם בערבית ידוע אותו הפתגם ממש: “גַ’ארַכּ אְלְקַרִיבּ וַלַא אַח’וּכּ אְלְבַּעִיד” – טוב שכן קרוב מאח רחוק.

שכנות טובה מביאה ערבות הדדית

שכנות תולות שלט של “חג השכנים” השנה, בנתיבות. השותפות יוצרת חוסן חברתי.

באופן אישי, כמי שנמנה כבר למעלה מעשור הנו חלק מ”קהילת קמה” – קהילה עירונית של משפחות צעירות בבאר שבע, אני חווה בצורה יומיומית מאד את הערך שלא יסולא בפז של הערבות ההדדית, החברות והסיוע הבאים לידי ביטוי בממדים כה רבים בחיינו, מצרכים יומיומיים בגידול הילדים ועד בכלל. שכניי הפכו למעשה למעין משפחה מורחבת עבורי.

אורח החיים המודרני-אורבני מזמן לאדם הזדמנויות רבות, אך הוא מביא עמו לפעמים גם בדידות לא מבוטלת. המציאות של בניין מגורים שבו ההיכרות בין שכניו היא מזערית או פונקציונאלית מאד (ולעיתים אף מנוכרת או מסוכסכת) הנה מציאות נפוצה ושכיחה. ללא ספק משהו מאד אלמנטרי ביחסים שבין אדם לחברו מתפספס ואותה תובנה עתיקת יומין על חשיבותו של השכן הקרוב אינה מקבלת את הביטוי הראוי לה בהוויה הישראלית העירונית בימינו.

אולם לא רק הממד שבין אדם לחברו נפגע כי אם גם חוסנה החברתי והקהילתי של החברה הישראלית נפגע ונשחק כאשר אין חיבור והיכרות בין האנשים. מהות החוסן הקהילתי והחברתי נעוץ ברשתות חברתיות מתפקדות ומשמעותיות – דהיינו, היכרות מובילה לחיבור אשר לו הפוטנציאל להוביל למחויבות וערבות בין אנשים. וככל שיש יותר רשתות וככל שהן יותר חזקות, כך החברה והקהילה מלוכדת יותר וחסונה יותר.

חג השכנים, המאורגן השנה לראשונה בארץ על ידי בינ”ה – התנועה ליהדות חברתית, ארגון ג’וינט אשלים והשירות לעבודה קהילתית של משרד הרווחה ויצוין ביום ג’ ה-29 למאי (ט”ו בסיון), הנו הזדמנות יפה לתת הזדמנות למפגש בלתי אמצעי בינינו לבין שכנינו בבניין או בשכונה ולפתוח פתח להיכרות משמעותית יותר עמם. וכאן יודגש שיופיו וקסמו של הרעיון הנה בפשטותו (כל אחד יכול!) ובהיותו מאורגן לגמרי על ידי התושבים עצמם עם שכניהם, ללא מעורבות חיצונית.

ואולי, אם נתמיד בכך מספר שנים, יתווסף חג ללוח השנה הישראלי – מסורת ישראלית חדשה של מפגש שבו יש מקום לכולם, ללא הבדל בין אדם אדם – חג של אנשים, חג השכנים.


עו”ס אורי כרמל הוא מנהל אגף קהילה בבינ”ה- התנועה ליהדות חברתית וחברת “קהילת קמה” בבאר שבע.

חג השכנים
יוצרים מסורת ישראלית חדשה!

בואו להכיר את השכנים שלכם! בחג השכנים כולנו מקדישים זמן למפגש ובילוי עם השכנים שלנו. נפגשים מתחת לבניין, עם שולחן, כיבוד והרבה שמחה.

רוצים להצטרף לחגיגה? הירשמו בעמוד, קבלו ערכת אירוח “חג השכנים”, והצטרפו לחגיגה בכל רחבי הארץ! >>