שלושה שלבים להתחלה מיטבית של שנה חדשה

ריח של התחלה באוויר, כולם חוזרים אט אט מחופשת הקיץ ומתארגנים להתחלה החדשה. יש בהתחלה חדשה קסם מיוחד הצופן בתוכו תקווה להתחדשות, לשינוי ולהגעה למחוזות שאינם מוכרים. אולם לצד הכמיהה להתחדשות מצוי החשש, כיצד נצליח להביא את הפוטנציאל לידי מימוש? ומה נעשה  על מנת שנוכל לפתוח ברגל ימין את השנה הבאה עלינו לטובה?

חגי תשרי הם בעצם הדרך של המסורת היהודית לומר לנו איך כדאי לפתוח את השנה, בתוך כל אחד מהם חבוי סוד שהוא מרכיב חשוב ליצירת התחלה איכותית ומיטיבה. אציג את ה’מתכון’ הסודי הזה בשלושה שלבים – להתעורר, לשתף, להעז.

השלב הראשון – להתעורר

יום כיפור בישיבה החילונית בינ”ה בתל אביב. להתחיל את השנה עם התמקדות ביחסים שבין אדם לחברו.

בכדי להתחיל את השנה החדשה בצורה משמעותית צריך לשים לב שמשהו מיוחד קורה פה. בפתחה של השנה השעון המעורר שלנו הוא השופר. בראש השנה, ביום הראשון של השנה החדשה נהוג  לתקוע בשופר כמאה קולות. התקיעה באה לעורר את הקהל מילד ועד זקן. ההדהוד בחלל בא להזכיר לכלל בני הקהילה: שימו לב, משהו חדש קורה עכשיו. אל תתייחסו אל השנה שנפתחת כסתם עוד שנה או כיום שבו רק מתחילים ללמוד. השופר קורא לכולם להתעורר, ולצאת מאזורי הנוחות. לפנינו  הזדמנות לבירור וגם הזדמנות לחגיגה. ועלינו כהורים וכמורים מוטלת המשימה לשמוע את הקול המעיר אותנו ולהשמיע הלאה לילדינו ותלמידינו. וגם, ליצור חגיגה סביב השנה החדשה. לשמוח ולהתרגש ממנה יחד.

השלב השני – לשתף

התחלה משמעותית נוצרת באמצעות יצירתו של  מעגל משתף ומכיל. החג השני החל בחודש תשרי, יום כיפור, שולח אותנו למפגש חברתי. יום כיפור דורש מאתנו לפנות אל משפחתנו וקהילתנו  ולבקש סליחה ובעיקר לייצר מעגל חברתי ומשפחתי תומך ומשתף. ביום כיפור’ המוקד הינו היחסים שבין אדם לחברו, אנחנו מתמקדים אחד בשני. כך המסורת  אומרת לנו: כדי להתחיל את השנה בטוב חזרו אחורה, בדקו את המעגל האנושי שסביבכם, בדקו שלא פגעתם באף אחד, חזקו את הקשרים ואת התקשורת. כל התחלה והתנסויות חדשות דורשות קרקע יציבה, אוהבת ומפרגנת. לכן לאחר שהתעוררנו מגיע הזמן של השיתוף המשלב מבט פנימי וחיצוני. כמורים וכהורים, יום כיפור מזכיר לנו להשקיע בחיבור בין התלמידים ובין הילדים. יום הכיפורים מזכיר לנו שהקרקע היציבה ויצירת תחושת השייכות החברתית הינם מרכיב קריטי בדרך להתנסויות חדשות.

השלב השלישי – להעז

במרכזו של חג הסוכות ניצבת הסוכה, שהיא סוג של מבנה ארעי הניצב מחוץ לבית. אנו עוזבים את  הבית החמים והנעים ומעבירים את מרכז חיינו לסוכה בה אנו ישנים, אוכלים ומבלים את מרבית שעות היום. השאלה הגדולה היא לשם מה? מה משמעות החג הזה ומהי משמעותה של  הסוכה? אם אנחנו מסתכלים מתוך הפרספקטיבה של ההתחלה החדשה מתגלה בפנינו הסוד הטמון בחג. דווקא בזמן של התחלה חדשה שבה אנחנו בדרך כלל זקוקים ליציבות וביטחון, למוכר ולידוע. דווקא בעת ההתחלה החדשה יש דרישה של היהדות לצאת מהמוכר והידוע ולהתנסות באתגרים ובמחוזות חדשים. התחלה חדשה היא הזדמנות להתמודד עם הדברים שפחות נוח לנו לעשות, להציב לעצמנו אתגרים ולפעול להשגתם. חגי תשרי אומרים לנו לא להתעכב אלא כבר בהתחלה להעז ולגלות בעצמנו כוחות חדשים. הסוכה דומה מאד לילד שיוצא בפעם הראשונה אל בית הספר, אל המקום החדש והלא ידוע שלאט לאט יהפוך להיות ביתו השני. הסוכה שולחת אותנו גם כמחנכים אל מחוץ לאזור הנוחות שלנו ומפצירה בנו להעז ולהגיע למחוזות חדשים.

עם פתיחתה של שנת הלימודים אנו מזמינים אתכן לצעוד יחד עם תלמידכם במשעולי שלושת השלבים. לעורר את הדיון ולבחון יחד מהם הדברים החשובים לנו כיחידים וכקבוצה, לפנות למעגל שיתופי בו אנו יכולים להביט על השנה שחלפה ולבחון מהם הדברים שאנו רוצים לשמר ומהם הדברים שדווקא נרצה לשפר ולשנות. מתוך כך נעז לצאת מאזורי הנוחות ויחד נכונן שיח שיאשר לנו להביט ולהכיר תודה על הטוב ומאידך לזהות את שצריך תיקון. שנה חדשה בפתח ועימה הזדמנויות להתחדשות – בואו ניקח את ההזדמנות בשתי ידיים ונצא לדרך.

שנה טובה!


אילה דקל היא מובילת השתלמויות סגלי הוראה במחלקת החינוך בבינ”ה.