כנס זהות ושייכות קהילתית

אנו שמחים לסכם את הכנס השנתי לזהות ושייכות קהילתית.

את הכנס השנתי הראשון של תכנית "מרק"ם קהילתי" המשותפת לבינ"ה-התנועה ליהדות חברתית, לג'וינט-אשלים ולשירות לעבודה קהילתית של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, בחרנו לייחד לנושא של זהות ושייכות קהילתית. נושא זה, על אף היותו אחד מתחומי הליבה של מקצוע העבודה הקהילתית לא זכה בארץ למיקוד מקצועי מספק, הן ברמה התאורטית והן ברמת הפרקטיקה.  כנס זה היה ניסיון לשים זרקור על תחום תוכן חשוב זה ולהוות קטליזטור לעיסוק נרחב יותר בו, הן על ידי אנשי מקצוע והן על ידי פעילים קהילתיים. ואכן, לצד הרצאות מרתקות וסדנאות מעשיות עם מיטב אנשי ונשות העשייה הקהילתית, נוצרו בכנס גם קשרים וחיבורים חשובים בין פעילים ופעילות קהילתיים/יות ואנשי מקצוע. אנו מקווים כי הכנס הצליח לזרוע במשתתפיו זרעי מחשבה ועשייה באשר לנושא הזהות והשייכות בקהילה ובטוחים כי "הזרוע עוד נטויה"... תודה לכל מי שהגיע/ה והשתתפ/ה, ניפגש בשנה הבאה!

לחצו לקריאת סקירת ספרות בנושא "זהות ושייכות קהילתית"

מאת ד"ר שי בן יוסף

על זהות מקומית כמנוף צמיחה עירוני | מיכאל ביטון

מיכאל ביטון הוא ראש המועצה המקומית ירוחם. צפו בהרצאה:

הפוטנציאל הכפול של תיירות קהילתית | יואב שמוחי

יואב שמוחי הוא מנכ”ל “עתיד במדבר – ירוחם”. צפו בהרצאה:

"לא ביפו ולא בתל אביב" - סיפורי השכונה כהעצמה זהותית | ניר ברוידא

ניר ברוידא הוא ראש רשת הישיבות החילוניות בבינ”ה. צפו בהרצאה:

חג השכונה: הופכים את השכונה לבית | נועה אפיק-ריבוש

נועה אפיק-ריבוש היא מנהלת תחום קשרי קהילה במנהלת להתחדשות עירונית בירושלים. צפו בהרצאה:

מתוך הסדנאות שהועברו בכנס:

 

קהילה חוגגת – פעילים יוצרים מסורות בקהילה

מנחה: אילת ארנוני

כתובת דוא”ל ליצירת קשר: ayelet.arnoni@gmail.com

פעילה בארגון: מרכז מעשה, בינ”ה

תיאור היוזמה: קהילה חוגגת – קבוצת פעילות ופעילי שכונה הלומדים יחד סוגיות חברתיות מן המקורות ומובילים מיזמים קהילתיים בשכונה.

על אילו צרכים בשכונה היוזמה ענתה? צורך קהילתי נשי במקום מפגש ובלהיות ביחד, צורך של חיבור למקורות ולחגיגות החגים בצורה יותר קהילתית ומשמעותית, צורך לקיים זיקה של שייכות

נקודות מרכזיות בהכנה ובמעקב לאחר הפעילות שכדאי להתייחס אליהן:

הכנה– לחבור לאיש/ה מרכזית מתוך המקום עצמו- ועד שכונה, עובד/ת קהילתית וכו’. למצוא את הצורך המרכזי עליו יכולה קהילה חוגגת לענות בצורה המיטבית, למצוא שותף מקומי אסטרטגי ומוביל, תקציבית וגיוסית.

ביצוע– לתחזק קשר ישיר ייומיומי ושוטף עם אשת המקום המרכזית- ליצור איתה שותפות בסיסית וחזקה. להיות בקשר שוטף עם שאר הקבוצה ולהיות מענה רלוונטי להן נוסף על אשת הקשר (לא שמים את כל הביצים בסל אחד), להיות קשובה לרצונות ולצרכים שלהן תו”כ תנועה, ולהתאים את המטרות והתכנים. מצד אחד למצוא את הנוסחא שתמיד עובדת איתן- ומצד שני לחדש וליצור עניין מתמשך בין מפגש למפגש. להשיג תקציב להרצאות וסיורים, לרענן את הפעילות.

פולו-אפ– לייצר פרידה טובה ונכונה בסוף השנה שתשאיר קרקע טובה לתחילת השנה הבאה, לפנות מקום בצורה מיטבית למנחה אחרת (במידה ומתחלפת), לבדוק שביעות רצון ושאכן נעשה מענה לצורך.

השפעות קהילתיות מצופות בתחומי הזהות והשייכות: יצירת קבוצת פעילים שחיה ונושמת גם ללא נוכחות המנחה/הרכזת, קיום עצמאי של קשרים בין משתתפות הקבוצה גם מעבר לשעות וזמני הפעילות, יצירת רשת תמיכה הדדית (למשל להפגת הבדידות), יצירת מסורות משותפות מתוך השטח, בעדיפות למסורות שיוצרות ומביאות הנשים עצמן מחייהן ותרבותן, כמעשה של שימור הזהות והידע. רתימת מעגלים נוספים לתוך הפעילות (הורים, של המשתתפות, ילדים של המשתתפות, שכנים וכו’).

 

“עשו” ו”אל תעשו” – המלצות:

  • מצאו את אשת השטח המתאימה ביותר להיות השותפה שלך למסע, זו שתחבר אותך לא/נשים שירצו לבוא ולקחת חלק פעיל.
  • בדקו לעומק ביחד איתה את הצורך, ואת בניית המענה לצורך בצורה הטובה ביותר.
  • הכינו מראש סדרת מפגשים שעוסקת לא רק בתוכן שעליו הוחלט אלא גם כמה שוברי שגרה.
  • אל תישארו מול הקבוצה רק בעמדת המנחה, צרו חברויות, תנחו על נושאים רלוונטיים, שם מתרחש הקסם.
  • תהיו אתן/ם עצמכם/ן.
  • אל תיכנסו למאבקי כוח על מי מוביל את הקבוצה- הגדירו מראש את חלוקת האחריות עם אשת השטח, שהיא השותפה שלך לדבר.
  • אל תנסו לכפות על הקבוצה ללמוד דברים שלא מדברים אל המשתתפות.
  • אל תבטיחו הבטחות- התקציב הוא לא בידיכן/ם אלא הוא של הרשות.
  • אל תחשבו מי לא מתאים לקבוצה, אל תשללו משתתפים. יכול להיות שהם יפתיעו אותך.
  • אל תתאכזבו אם ההתחלה קשה, ולוקח זמן ליצור קבוצה ומחויבות. אתן/ם עושות/ים דבר חדש, אמון לוקח זמן. תהנו!

סיפורי השכונה – העברה בין-דורית

מנחה: סיון פרידמן

כתובת דוא”ל ליצירת קשר: sivan@bina.org.il

פעילה בארגון: בינ”ה

תיאור היוזמה: איסוף סיפורים של ותיקי השכונה על ידי מתנדבים

על אילו צרכים בשכונה היוזמה ענתה? הפגת בדידות של קשישים עריריים וחיזוק תחושת שייכות.

נקודות מרכזיות בהכנה ובמעקב לאחר הפעילות שכדאי להתייחס אליהן: בחירה של קשישים קומונקטיביים ומתנדבים מסורים. ליווי המתנדבים בתהליך הכתיבה – המילה הראשונה שעולה על הדף היא הכי קשה!

השפעות קהילתיות מצופות בתחומי הזהות והשייכות: תחושת גאווה ושייכות בסיפור המקומי.

“עשו” ו”אל תעשו” – המלצות:

  • ליצור קשרים עם גורמים מקומיים מגוונים.
  • לראיין אנשים בעלי יכולות ורבליות וקוגנטיביות תקינות.
  • לחשוף כמה שיותר מהקהילה לסיפורים ולמספרים.
  • להדפיס את כל הסיפורים – גם אם הם נראים קצרים, אפשר יהיה לעבות אותם בשנים הבאות.
  • להוסיף כמה שיותר תמונות.
  • לא לכתוב סיפורים שנראים כ”תעודת זהות” יבשה.
  • לא לחפש בכוח “עובדות היסטוריות”.
  • לא להתעקש על תאריכים מדויקים.
  • לא לעסוק רק בסיפור – אלא גם במפגש האנושי הבן דורי.

מה הסיפור שלך? צעדים ראשונים במיתוג שכונה

מנחה: מעין ארזי-מילנרסקי

כתובת דוא”ל ליצירת קשר: maayan@bina.org.il

פעילה בארגון: בינ”ה התנועה ליהדות חברתית

תיאור היוזמה: מיתוג שכונה במרחב העירוני כאמצעי מרכזי ליצירת ציר של פעילות, תוכן ומשמעות לקהילה ולמעגלי ההשפעה הסובבים אותה. כלי ליצירת זהות קהילתית מקומית.

על אילו צרכים בשכונה היוזמה ענתה? תהליך המיתוג משרת זיהוי ובידול משכונות // מוקדים אחרים. מיתוג טוב ונכון מאפשר חיזוק הזהות המקומית, גאוות היחידה ויצירתו של שיח מקומי ייחודי. פיתוח נרטיב שכונתי מאפשר להתגבר על בעיות תדמיתיות של שכונה מסוימת, לשנות עמדות ולהצמיח מבט אחר כלל עירוני וסביבתי על השכונה ותושביה.

השפעות קהילתיות מצופות בתחומי הזהות והשייכות:

יוזמות מקומיות, אירועים משותפים במרחב הציבורי, אימוץ שיח ייחודי – סיפור השכונה, מילות מפתח מתארות ואופייניות. היכרות מעמיקה יותר עם ההיסטוריה, התושבים הותיקים והחדשים.

“עשו” ו”אל תעשו” – המלצות:

  • מצאו את הכלים הטובים ביותר למיפוי קהילתי, וסביבתי. גם המרחב הציבורי חשוב למיפוי.
  • שימו לב בתהליך המיפוי למוטיבים החוזרים על עצמם, למשותף ולנבדל מהעירוני – אלו אבני הבניין הראשונות לתכנון ולמיתוג.
  • הקפידו על מבט מציאותי – המיתוג מתבסס תמיד על ערכים ואיכויות הקיימים בשכונה ובקהילה. כיוונים ורעיונות צבעוניים ויצירתיים ללא קשר לסיפור ולאופי המקום והקהילה – לא ישרדו לאורך זמן.
  • ריכוז וצמצום – ישנם הרבה מאפיינים, משתתפים וסיפורים ברקע. בחרי את המייחד, המבדל והבולט ביותר. זהו תהליך של בחירה ושל ויתור והוא קריטי בתהליך זה.
  • חזרה חזרה חזרה – אין אף פעם יותר מדי ממותג. לאחר שנבחרו אבני היסוד של המותג, יש לחזור ולבטא אותם באופנים שונים – באופן ויזואלי, באירוע קהילתי משמעותי, בסיקור בעיתון המקומי, ובאלמנטים שונים שיכולים להשתלב במרחב הציבורי.
  • אל תתפתו להוסיף עוד נושאים או ערכים נוסף על אלו המרכזיים – הם יפריעו לתהליך המיקוד.
  • אל ייאוש – מדובר בתהליך ארוך, רב שלבים. התמדה תאפשר הובלה ורתימה של כלל התושבים

חג השכונה – הופכים את השכונה לבית

מנחה: נועה אפיק-ריבוש

כתובת דוא”ל ליצירת קשר: noaafik@gmail.com

פעילה בארגון: חברת מוריה

תיאור היוזמה: חג שכונה- חגיגה קהילתית בשכונת קריית מנחם בירושלים

על אילו צרכים בשכונה היוזמה ענתה? חיזוק תחושת השייכות, המשמעות של תושבי קריית מנחם. חיזוק הזהות השכונתית והגאווה המקומית.

נקודות מרכזיות בהכנה ובמעקב לאחר הפעילות שכדאי להתייחס אליהן: התושבים שותפים ליצירה ולביצוע, שיא של תהליך קהילתי, מסורת שכונתית
אירוע בונה קהילה- מעגלי מפגש, במות לביטוי אישי, סמלים קהילתיים ,סממנים ייחודיים לקהילה, יחס אישי

השפעות קהילתיות מצופות בתחומי הזהות והשייכות: כל אחד הכיר 2-3 אנשים חדשים, חוויה יחודית משותפת לתושבי השכונה, למדנו משהו חדש על הקהילה שלנו, אנחנו מצפים לשנה הבאה, אנחנו גאים בשכונה שלנו.

“עשו” ו”אל תעשו” – המלצות:

  • שתפו תושבים מכל קבוצות האוכלוסייה בתכנון הארוע.
  • יצרו פעילויות שגורמות לקהל להיות אקטיבי.
  • דאגו שהאירוע מייצר במות לביטוי אישי לתושבים.
  • נצלו את המקומות והנכסים שיש לקהילה להציע.
  • יצרו מעגלי מפגש אינטימיים בתוך הארוע.
  • אל תשלמו לספקים יקרים מחוץ לקהילה- הכוחות נמצאים בפנים
  • אל תחליטו לבד מה נכון לקהילה
  • אל תעשו פעילויות המוניות בה האנשים פסיביים
  • אל תשכחו לשתף עוד ארגונים בקהילה
  • אל תחששו להיות יצירתיים

תיירות קהילתית – מהלכה למעשה

מנחה: יואב שמוחי

כתובת דוא”ל ליצירת קשר: yoav@bamidbar.org

פעילה בארגון: עתיד במידבר

תיאור היוזמה: תיירות קהילתית

על אילו צרכים בשכונה היוזמה ענתה? תעסוקה, פרנסה, דימוי מקומי, דימוי עצמי של התושבים, במה לספר לנרטיבים לא מוכרים

השפעות קהילתיות מצופות בתחומי הזהות והשייכות: זהות מקומית חיובית, שיפור הדימוי העצמי של התושבים, הגדלת ההכנסה והיצע התעסוקה, שיפור הדימוי של השכונה/היישוב כלפי חוץ

“עשו” ו”אל תעשו” – המלצות:

  • מטרת העל היא חברתית אבל לדבר ולחשוב בשפה של מוצרים שדורשת התמקצעות
    ניסוח אסטרטגיה שיווקית תיירותית– מה הצורך של הקהל, מה מייחד אותנו, מי המתחרים
    לשתף את הקהילה
  • אל תספרו את הסיפור של הקהילה ללא השיתוף שלה
  • להימנע ככל האפשר לתמחור שונה בין אנשים
  • לא לחשוב שבגלל שמדובר על חברתי אז המוצר יכול להיות בינוני
  • לא להסתכל רק דרך העיניים של הצרכים של הקהילה אלא גם דרך העיניים של הצרכנים (למכור חור ולא מקדחה)

סיפורם של גיבורים מקומיים כמנוף ליצירת זהות ושייכות

מנחה: נוגה כץ

כתובת דוא”ל ליצירת קשר: nogkatz@gmail.com

תיאור היוזמה: הכרות של בני נוער וצעירים עם הסיפור שלא סופר על עליית יהודי אתיופיה בחברה הישראלית, מתוכו הכרנו מנהיגים בעבר ובהווה אשר מהווים דמויות לחיקוי והשראה להשתלבות בחברה הישראלית מתוך עוצמה, גאווה וכוח.

על אילו צרכים בשכונה היוזמה ענתה? מעבר להיותה ניסיון לתיקון היסטורי של נרטיב ההצלה של מדינת ישראל את יוצאי אתיופיה, היא היוותה מסד לתהליך חינוכי אשר במהלכו בחרו החניכים להיות מנהיגים במעגלים שונים: בית הספר, שכונה, קהילה, תנועת נוער, משפחה ועוד בהשראת המנהיגים שלמדנו עליהם והחיבור לעברם הקהילתי. (“משורד למנהיג”)

נקודות מרכזיות בהכנה ובמעקב לאחר הפעילות שכדאי להתייחס אליהן: מחשבה על האוכלוסיות המרכיבות את השכונה לעומק ואיך הן נתפסות בעיני החברה הישראלית ובעיני עצמן, ניתוח משותף יחד עם דמויות מרכזיות מהקהילה בכדי למצוא מנהיגים שראוי לספר את סיפורם ולהכירו לקהילה ולחברה הישראלית, הבניית פרויקט כלשהו שמעלה את קרנם של מנהיג/ים (פרויקט תיעוד, טקס, הכנת סרט והקרנתו ועוד).

השפעות קהילתיות מצופות בתחומי הזהות והשייכות: עיסוק ולמידה של העבר הקהילתי ככלי לחיבור ושייכות עכשוויים, השתתפות רחבה של בני נוער וצעירים במעגלים מתרחבים, יצירת מסורת שכונתית.

 

“עשו” ו”אל תעשו” – המלצות:

  • הכרות וחיבור להיסטוריה של האוכלוסיות שיש בשכונה- נקודת המוצא יש לנו מה ללמוד כחברה מכל אוכלוסיה בחברה הישראלית.
  • גיבוש צוות עבודה אשר בוחר מנהיג/ים בעבר או בהווה שרוצים שיכולים להוות השראה עבורנו כחברה.
  • מחשבה על פרויקט קהילתי אשר ינגש את הסיפור למעגלים מתרחבים מתוך הקהילה.
  • מחשבה על איך אפשר ליצור מהפרויקט מסורת שכונתית סביב אירוע/ חג/ תאריך.
  • חלוקת תפקידים בין צוות העבודה ושיתוף של כמה שיותר אנשים בקהילה.
  • פרסום ותיעוד חייב להיות באחריות צוות העבודה והקהילה עצמה.
  • אל תרימו את הפרויקט בלי צוות עבודה מוביל מתוך הקהילה.
  • אל תבחרו נושא שאין בו מידה של גילוי וחשיבות לחברה הישראלית ולקהילה.
  • אל תיקחו נושא שלא למדתם אותו בצוותא ולעומק וקיימת עליו תהליך חשיבה עם אנשים מהקהילה התייחסות שטחית עלולה להשיג את התוצאה ההפוכה.
  • חשוב להתייחס לפרויקט באופן תהליכי- איך הוא נבנה משנה לשנה.
  • אל תבחרו נושא שנוי במחלוקת בקרב הקהילה שיכולה להיות לו התנגדות.

מראה מקום – קהילה יוצרת תרבות, תרבות בונה קהילה

מנחה: מיקי מוזס-מנדל

כתובת דוא”ל ליצירת קשר: mikmoma@gmail.com

פעילה בארגון: “מראה מקום”

תיאור היוזמה: פיתוח שפה ותוכן קהילתי דוקומנטרי עדכני, הקהילה הרב דורית יוצרת תהליכים תוך הפקת מיזמים שתפניים רב דוריים בעלי נראות גבוהה במרחב הציבורי. שימוש במצלמות, סמרטפונים, חומרי ארכיון, תפיסה פרסומית קהילתית, בשילוב חשיבה יצירתית להנעת וצמיחה קהילתית.

על אילו צרכים בשכונה היוזמה ענתה? מאחר ואנו יוצרות ומלוות עשרות מיזמים, בכל רחבי הארץ, המטרות מוגדרות ומותאמות לכל שכונה, עיר, ישוב, אירגון, מועצה וכ”ו.

מטרות על של שפת מראה מקום:

  • אמנות שיתופי הפעולה בכל המעגלים, יצירת שפה תרבותית חברתית ייחודית מעצימה ומניעה קהילה.
  • הזדמנות לכל אחת ואחד להיות שותפים, נוכחים ומונכחים- יצירה משותפת רב דורית, מילדי גן עד ותיקי המקום.
  • שיתופי פעולה בין גורמים חיצוניים וגורמים בתוך המערכת (חינוך, תרבות, רווחה , קהילה)
  • פיתוח ועיבוי עוגני תרבות חדשים, הזדמנות להרחבת מעגלי הפעילים והצמחת כוחות חדשים.
  • היכרות וחיבור תושבים חדשים וכאלה הנחבאים בבתיהם, הזדמנות לכל אחת ואחד להיות משמעותי-ת,
  • הקניית ארגז הכלים “מראה מקום” לקהילה ולמעטפת המקצועית
  • יצירת גאוה מקומית והשפעה במעגלים מתרחבים גם מחוץ לשכונה, ישוב, עיר, מועצה.

נקודות מרכזיות בהכנה ובמעקב לאחר הפעילות שכדאי להתייחס אליהן: הגדרת צרכים מטרות ותוצאות, תכנון משותף של התהליך לפרטיו, איתור השותפים, הנעתם להשתתף, לקחת חלק, הקמת צוותי תיעוד וצוותי פרסום,יצירת מערך פרסומי מעורר להנעת הקהילה, שיתופי פעולה, איגום משאבים, חלוקת אחריויות ותחומי ענין, תעוד וצילום התהליך, לפני ואחרי. סינכרון כל הגורמים המעורבים בהקמת המיזם, צוות היגוי מוביל. בחינת כל הפאראמטרים עד ארוע שיא, המשך התהליך אחרי שוך הארוע. ישיבות צוותים לסינכרון, משוב והפקה.

השפעות קהילתיות מצופות בתחומי הזהות והשייכות: התעוררות, שמחת היחד והכייף שבעשיה, מעורבות קהילתית, הקהילה, על חלקיה וכמכלול, מוצבת במרכז, הזדמנות להיכרות מעמיקה יותר, או חדשה ואחרת, יצירה בכלים עדכניים, סמרטפון, וידאו, פוטושופ, אמנות, כלים מעוררי קהילה. חומרים ארכיוניים קמים לתחיה, עבוי ארכיון ותיעוד התהליכים. חשיבה קהילתית תכנית, מחוץ לקופסה, יצירת תרבות וחיי קהילה מעוררים, מפרים ומכבדים.

 

“עשו” ו”אל תעשו” – המלצות:

  • עבדו בשותפות מלאה בכל המעגלים.
  • צלמו, תעדו, כל שלב בתהליך (וידאו סטילס), מרבצי החומרים הללו הם חומרי גלם ליצירה קהילתית, הזדמנות ליצירה חדשה המפעילה יחידים ואת הקהילה כולה
  • חשבו מחוץ לקופסה, פרסמו כל שלב בדרך יצירתית המותאמת לקהילה שלכם
  • הקשיבו והביטו בגובה העיניים ובאהבה לכל השותפים שלכם.
  • אל תשכחו שאתם פועלים מתוך מצוות הלב, הרצון לחולל שינוי, ולו הקטן ביותר, לעורר חיוך, שמחה, התרגשות, גאוה מקומית הוא המחולל הנאה והנעה.
  • אל תשכחו להיות סבלניים, תהליך קהילתי מצריך אורך רוח, לא לשכוח את אלה הנשכחים ביותר, מצלמות יכולות לעשות פלאים.
  • אל תשכחו למלא בטריות, לטעון מצלמות, לעולם לא לפרסם תמונה מאד אישית ללא אישור.
  • אל תלכו אל הפתרונות המוכרים, הלעוסים, חשבו יחד, אחרת.

צפו בתמונות מהכנס: