07.10 - לזכור, להכיל, להבין, לפעול ולהתמודד עם הזכרונות הכואבים
קשה להאמין שעברה שנה מהיום הארור ההוא – 07.10.23. הלחימה התרחבה מהדרום גם לצפון ולגזרות נוספות כמו תימן, איראן ועירק. 102 חטופים עדיין בעזה,
עשרות אלפים עדיין מפונים מבתיהם ומדינה שלמה עדיין מלקקת את פצעיה ומנסה להבין כיצד להתמודד עם הזכרונות הכואבים, וכיצד לציין את זיכרון אירועי היום ההוא.
אנחנו בבינ”ה קיבצנו עבורכם מאמרים, רשמים, פרשות שבוע שכתבו מיטב המורים ואנשי החינוך שלנו בנושא. בנוסף, אנחנו מזמינים אתכם
להשתתף באירוע בין סליחה לתקווה ולקחת חלק באירוע הזיכרון.
כולנו תקווה כי המלחמה תגמר במהרה, כל החטופים וכל המפונים ישובו לבתיהם. תהה זו תפילתנו לשנה הנכנסת.
בין סליחה לתקווה - סוכה ישראלית משותפת
רחבת בית עלמא - רוטשילד 42 תל אביב
הכניסה חופשית בהרשמה מראש!
מאמרים:
זכות התפילה, זכות השתיקה
אליוט וייסרוב גלסנברג במאמר חדש לחגי תשרי
לפעמים אין מילים. איך מסכמים את השנה שחלפה - עם כל חוויותיה, זכרונותיה, רגשותיה וטראומותיה? איך פותחים את השנה החדשה - עם כל חששותיה , תקוותיה , חלומותיה ודאגותיה? פשוט אין מילים.
בתור א.נשי חינוך, לרוב, צפוי מאיתנו שיהיו לנו מילים. צפוי שיהיו לנו תשובות לשאלות,
הסברים, ושאלות לשאול בחזרה. צפוי מאיתנו לספק לתלמידינו כלים מילוליים ולשוניים להביע את עצמם, להבין ולדבר על עולמם. ובדרך כלל טוב שכך. אבל לפעמים מילים לא מספקות. לפעמים הן מגבילות אותנו. לפעמים הן מכשילות אותנו. ולפעמים פשוט אין מילים.
טיפים לחוזר מהמילואים אחרי 126 ימים במלחמה
יובל לינדן
בפרשת תרומה יש את אחד הסיפורים המוצלחים בהיסטוריה והפרשה צוללת דווקא להתעסקות בהוראות מונוטוניות וחסרות משמעות. דווקא השבוע זה התחבר לי.
השתתפתי בגיוס הכללי הגדול ביותר של מערך המילואים בתולדותינו.
איך חוזרים מעצימות כזאת חזרה לחיים? איך עוברים מלהיות עד לאירועים
שיחרטו בדברי הימים של העם שלך לשגרת היום יום?
קראו עוד..
מערך שיעור:
תקווה ישראלית
מערך לעל יסודי תיכון וחטיבת ביניים
אחרי השביעי באוקטובר, העם התאחד בקלות. עם זאת, עדיין נדמים שברים שונים אשר ממשיכים לאפיין את החברה שלנו.
האם תקווה ישראלית כוללת את כל חלקי החברה? מה כל אחד יכול לעשות למען אחדות בחברה שלנו? מערך חדש לתיכון ולחטיבת הביניים.
פרשות שבוע הנוגעות לאירועי 07.10:
התעוררנו למלחמה
אילה דקל
בבוקר התעוררנו למלחמה. החברה הישראלית כולה פצועה, מדממת וכואבת. איך נרגיע את עצמנו ואת הילדים? אילו כוחות טמונים בנו? איך ריפא רבי יוחנן את רבי חייא ומה אנחנו יכולים ללמוד מכך? אילה דקל רמאמר אישי עם מוסר השכל.
לפעמים אנחנו נדרשים למבול
יובל לינדן
לפעמים אנחנו נדרשים למבול - אף אחד לא רוצה אותו. הוא הרסני וקובר הכל תחתיו. אלה לא גשמי ברכה המביאים החיים. זה מבול שנועד לשטוף את הרוע. ויש בעולם הזה גם רוע. אנחנו פותחים את פרשת השבוע, פרשת נח ומרגיש שזה כמעט מיסטי ועל טבעי החיבור למציאות חיינו..
"לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך" - אילה דקל
המשפט מקבל משמעות אחרת לגמרי כשחושבים עליהם מתנתקים מארצם, וממולדתם ונמצאים שם רחוק. הלב לא מצליח להכיל את הצער על עזיבת בית שהופכת לעזיבה כפויה. שאין בה בחירה ורצון. ניסיתי להמשיך לקרוא, לחפש נקודת אור בתוך ה"לך לך" שנקלענו לתוכו ובתוך הפרשה.
פרשה נשית - פרשת חיי שרה
עדי שמואלי
פרשת השבוע 'חיי שרה' הנפתחת במותה של אמנו הראשונה - שרה, הינה פרשה נשית. אמנם שמה של שרה מופיע בכותרת, אך היא לא גיבורת הפרשה. הסיפור הוא למעשה לא עליה. הגיבורה האמיתית בפרשה זו היא אמנו השנייה – רבקה. ועל הגבורה הנשית, המעשים והמילים של אמתנו ושל נשות ישראל היום.
יחד ננצח - פרשת תולדות
אילה דקל
גם בתקופה הזו, לכל אחד ואחת מאיתנו יש תפקיד במערכה הזו. דווקא בגלל השונות בנינו. יש כאלה שמגויסים בצו שמונה ותפקידם להיות בחזית הלחימה. יש כאלה שצריכים לשמור על הרוח ותפקידם דווקא בחינוך בתרבות ובכלכלה. יש כאלה שתפקידם להתנדב כרגע בחקלאות ולהחליף ידיים עובדות שחסרות,
פרשת ויצא - תשפ"ד
גילי דבש ישורון
בתקופה האחרונה אני מנהלת שיחה עם חברת ילדות טובה. היא כותבת הרבה על אמונה ועל הודיה ועל הטוב שאנחנו צריכות להוקיר גם בעת הזו. ואני, לעומתה, מרגישה קושי גדול להיות במקום הזה עכשיו. להאמין. אם אלוהים באמת נוכח אני לא מבינה איך הוא נותן למלחמות כאלה להתרחש. גם הפרשה שלנו מתחילה בחוסר ודאות גדול..
יחד ננצח? - פרשת וישלח
אליוט וייסרוב גלסנברג
פרשת השבוע שלנו, פרשת "וישלח", פותחת בהכנה לקרב. יעקב אבינו חוזר לארץ כנען אחרי עשרים שנה בפדם ארם, ובחזרתו הוא צריך לעבור את אחיו עשיו. יעקב שולח שליחים אל עשיו והם חוזרים ומדווחים שעשיו בעצמו בא לקראת יעקב - עם ארבע מאות איש! מה יקרה הלאה? איך זה קשור לסיסמה "יחד ננצח"? המשיכו לקרוא וגלו...
ואלה שמות - פרשת "שמות"
אילה דקל
כשאדם מאבד את שמו הוא בהרבה מובנים מאבד גם את האישיות שלו. כך כשבגרמניה הנאצית קעקעו מספרים על ידי האסירים מחקו את שמם ואת אנושיותם. לזכור ולא לשכוח. הפרשה שלנו היא פרשת שמות. היא נפתחת במילים – "וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת" - ויש בה ריקוד מיוחד ומעניין עם שמות האנשים המוזכרים בה המשיכו לקרוא..
על חיזוק והקשחת לבבות -
אליוט וייסרוב גלסנברג
פרשת "וארא", היא לא פרשה קלה. מעבר למכות הקשות והנוראיות וההרס חסר התקדים שהן מביאות על מצרים. בלב הסיפור עומדת עקשנותו של פרעה לא לשחרר את עם ישראל. פעם אחר פעם, משה ואהרון מבקשים מפרעה לשחרר את העם ומזהירים אותו בפני המכה הבאה. אך שוב ושוב, פרעה מתעקש ומסרב לשחרר את העם..
מה אפשר ללמוד מפרשת ראה על בנייה של יום זיכרון מיטיב ומחבר לשבעה באוקטובר?
ניר ברוידא
פרשת השבוע שלנו היא הזדמנות להיזכר בכמה מהעקרונות היסודיים שהחזיקו אותנו כעם בזכות הארמון בזמן שמייצר לנו לוח השנה העברי.
כיצד שרד העם היהודי כקבוצה לאומית המתקיימת כבר 3,000 שנה למרות פיזור גאוגרפי חוצה יבשות שיצר מגוון רחב של שפות, סגנונות לבוש, מאכלים ומנהגים?
בעיקר בזכות שמירה על חגים ומועדי זיכרון משותפים שנחגגו באותו הזמן, סביב אותו התוכן במקומות שונים ושמרו את היהודים בכל רחבי תבל בתחושה לאומית
חזקה של שייכות וזהות עם אנשים החיים בצד השני של העולם למרות כל ההבדלים ביניהם.