שלח לי חסד | טור לשבועות

כל אחד מהחגים המעטרים את לוח השנה היהודי מאופיין בערך מרכזי המקנה לו את ייחודו. בראש השנה מושם הדגש על התחדשותו של העולם, ביום הכיפורים על סליחה ומחילה ובפסח על גאולה. סביב ערכים אלו נקבעו מסורות חג רבות להעצמת הערך סביב תפילות, טקסים, סיפורים וכמובן מאכלים.


המסורות של שבועות

החיפוש אחר הערך המרכזי של חג השבועות דומה במידה רבה לחפירה ארכיאולוגית המבקשת לחשוף את הרבדים השונים של החג. רבדים אלו נוצרו על ידי דורות שונים שביקשו להעניק לחג משמעות חדשה ולהפכו לרלוונטי לזמנם. כך, לאחר חורבן בית המקדש עבר החג המקראי המתמקד במצוות הביכורים להיות חג המעלה על נס ערכים מופשטים שאינם מחייבים חיבור פיזי לאדמתה של ארץ ישראל. את  הטנא עמוס הפירות החליפו ערכים של לימוד תורה, מסורת הדורות וגמילות חסדים.

כולנו זקוקים לחסד

ביטוי לשינוי ערכים זה ניתן לראות בדבריו של חכם התלמודי, רב זעירא, המתרץ מדוע קוראים בחג את מגילת רות: “מגילה זו אין בה לא טומאה ולא טהרה ולא איסור ולא היתר, ולמה נכתבה? ללמדך כמה שכר טוב לגמלי חסדים” (רות רבה, ב,יד). כלומר שהערך המוביל של המגילה הניצבת במרכזו של החג מצוי בגמילות החסד שנוהגים גיבורי המגילה זה בזה. החל מרות הממשיכה ללכת עם נעמי גם לאחר שההתחייבות המשפטית (יחסי כלה לחמותה) נגמרה, הדאגה הכנה של נעמי לשלומה בשעה שהיא מלקטת עבורה שיבולים בשדותיו של בועז, ולסיום פריסת החסות של בועז על רות האלמנה הצעירה. הציר המקשר של כל המעשים הללו מצוי בחריגה ממידת הדין. גיבורי המגילה ובדגש על הגיבורות אינן מחויבות מבחינת המשפט היבש לבצע את מעשיהן אולם הן חורגות מהמרחב המשפטי ופונות לעבר מידת החסד. מעשה זה מאפשר להן לחרוג מהמקובל ולכונן סדר חברתי המבוסס על חמלה ואהבה שאינה תלויה בדבר, אלו מהווים את הבסיס להתפתחותה של שושלת בית דוד החותמת את המגילה.

לחרוג מהמשפט היבש

בתקופתנו בה השיח המשפטי-כלכלי המעצים את הדין ואת החלוקה בין שלי לשלך תוך הדגשת מרחבי זכויות וחובות הנגזרות מתוקף החוק, מהווה מגילת רות הנקראת בחג השבועות תזכורות לעולם ערכי אחר המושתת על ערכים החורגים מהמשפט היבש. היחסים שנגלים לפנינו לאורכה של המגילה מדגישים את מקומו של  הזולת הניצב כמהות העומדת בזכות עצמה. כבר בסיפור המגילה אנו רואים שהפניה אל נתיבי החסד אינה פשוטה ובוודאי לא באה באופן טבעי, ועל כן לאורכו של הסיפור ניצבים מעין תמרורים המסמנים לקהל השומעים שניתן לחולל את השינוי אולם יש לשמור על מספר עקרונות המסייעים להפוך את הערכים המופשטים למעשים קונקרטיים: מחויבות שאינה מבוססת על תגמול, חמלה והיצמדות למטרה ללא קשר לדעת הקהל הסובבת.

 

נראה שגם 2,500 שנה לאחר כתיבתה  של מגילת רות לא תש כוחם של התמרורים הערכיים הניצבים בה. תמרורים המסמנים את הדרך המאפשרת קיום אנושי שאינו בז לדין אלא הוא מכיר במגבלתו של החוק, ועל כן מוסיף לו מימד נוסף וחשוב של חסד המרחיב את מפת ההקשרים והמחויבות החברתיות, לפנים משורת הדין, אל עבר הקשרים של חמלה ואהבה שאינן תלויות בדבר. חג שמח!

אברהם אייזן הוא מנהל מחלקת חינוך בבינ”ה


קראו עוד על על פעילות בינ”ה בבתי הספר