אלוהים נמצא בפרטים הקטנים –
פרשת תצווה
רן אורון
פרשת תצווה מתארת באריכות רבה ובפרטים מדויקים את בגדי הכוהנים.
בפברואר 1988, ביום השלושים למותה של רעייתו, בחר הרבי מלובביץ לצטט מהפרשה את הפסוק ״ולא- יזח החושן מעל לאפוד״ (שמות כ״ח, כח). החושן והאפוד, היו שניים מתוך שמונה פרטי ביגוד שלבש הכהן הגדול. ביום ההוא הרבי מצא לנכון להאיר את משמעותו של החיבור ביניהם.
החושן היה לוח מרובע כגודלה של כף יד. בתוך הלוח הורכבו שנים עשר אבנים. שנים עשר מינרלים שייצגו את שנים עשר שבטי ישראל. בחושן היו מקופלים האורים והתומים, מעין ״מכונת אמת״ אלוהית עימה התייעץ אהרון על מנת להדריך את העם כשבאו לבקשו להורות להם את הדרך. החושן, ״תכשיט של הלב״ כפי שמתאר אותו רש״י, היה החשוב שבבגדים והיה צמוד לליבו של הכהן הגדול בעת עבודת המשכן.
האפוד היה כעין סינר אותו חגר הכהן על מותניו ואשר השתלשל מגבו התחתון עד עקביו. הפוך מהחושן האפוד נחשב לנחות שבבגדי הכוהן אך בדומה לו נשא גם הוא בתוכו את שמות שבטי ישראל. שנים עשר השמות נחקקו על שתי אבנים שהוכנסו בכתפיות האפוד ונישאו על כתפיו.
״לא-יזח״ פירושו לא ינותק. השניים מצווים להישאר תמיד מחוברים. בפירוט המדוקדק של חיבור שני פרטי לבוש המנוגדים כל כך באופיים ויחד עם זאת נושאים את שמותינו בתוכם, התורה מראה לנו שהאמת, האלוהית ושלנו, נמצאת באמונה בכוח חיבורם של הפכים.
כמו בחיבור של החושן לאפוד, העליון תמיד מחובר לתחתון, הרוחני קשור לגשמי, הקדמי לאחורי, הלב מחובר לעקבים ולרגליים. חלומות והשראה מחוברים למציאות כמו הנשמה לגוף. חושך הוא קרן של אור. שמות בני ישראל נמצאים על הלב החושב וגם על הכתפיים הנושאות את הבגד. מחשבה מחוברת ושווה בחשיבותה לפעולה. שתיהן זקוקות, מופרות וקשורות זו בזו.
גם משה ואהרון מייצגים הפכים. מעשה ודיבור, הנהגה וכהונה. אחים, הפכים ומחוברים. את המילים המופיעות בהמשך הפרק ״והיו על לב אהרון״ (שמות כ״ח ,ל) מפרש רבי שמעון בר יוחאי: ״הלב ששמח בשמחת אחיו יבוא וישמח וילבש אורים ותומים״ (תנחומא, שמות כ״ז ,ג). לראשונה בתורה אחים מפרגנים זה לזה ומנהיגים יחד. אהבת אחים היא הכוח המניע את ״מכונת האמת״. רגע התהוותו של העם באמצעות מערכת מצוות וחוקים דורש את שלמותה ועוצמתה. מונע על ידי אהבת אחים החיבור הופך לנס באמצעותו הפכים משלימים יוצרים מציאות חדשה, גדולה ומשמעותית בהרבה מסכום חלקיהם.
אני ארכיטקט. בונה מקום מחיבורם של חומרים. בחיבור מדויק כל חומר יידע לנצל את תכונותיו לקצה כוחו ובאותו זמן להבליט ולהאיר את תכונותיו של החומר האחר. כל אחד מהם תורם את חלקו, מכבד ומודע לצורך באחר על מנת ליצור מרחב של מחייה. בהשאלה לבני אנוש חיבור טוב הוא שילוב של כשרון וענווה. אמונה במורכבות האחדות.
ימים מספר לפני נישואיה כתבה המשוררת זלדה לבת משפחה; ״בכל קשר של אהבה ואפילו ידידות יש מן הסודי, מן המפתיע, המאכזב והמרומם. כי האדם מעצם טיבעו הוא בעל סתירות ובעל תכונות של גאות ושפל כמו הטבע, ולא יכול להיות תמיד בבחינת ירח מלא. למצוא אדם שיש שפה אתו, שאתה יכול לתת לו את הערבוביה שבלב – זה נס.״
בימים אילו של ערבוביה בלב חובה עלינו להתעקש על כוחו של החיבור. לדעת לקבל את ההפוך והשונה מאיתנו. להכיל את האחר. עלינו לחזור ולהמציא מחדש את שפת הקיום המשותפת. לבנות ולהאמין. להתחבר בכישרון וענווה כפרטים, כאחים וכעם.
שבת שלום
