פרשת “וישב”
ביושבי השבוע בחדר המתנה לשירות לקוחות כלשהו חזיתי באירוע שהשאיר בי טעם רע מאד. בחור צעיר חלף במסדרון והפטיר כלאחר יד לפקידת הקבלה: “מה קרה? מלא חרדים כאן היום, מה הם עושים פה?” ונעלם לו באחד ממסדרונות הבניין. הבטתי בצמד גברים חרדים שעמדו לידה בהלם ושתקו.
אין דבר מקטין יותר מלדבר על אדם בהכללה ובגוף שלישי, כאילו הוא לא ניצב כעת במלוא אנושיותו לפניך. זוהי תרבות הביטול במיטבה, לדבר על אדם ולא לחשוב לרגע שיש לו רגשות ושאולי ניתן לפנות אליו ולקיים איתו שיחה ומפגש.
תהיתי כיצד בחור כזה שנראה בסך הכל חייכן ואדיב עשה מעשה כזה כלאחר יד, ונזכרתי בפרשת השבוע שלנו אשר ממשיכה רצף המתחיל כבר בפרשת בראשית. רצף של מאבקי אחים ואחיות שבמרכזן הרצון לשלוט ולבטל את הצד השני לחלוטין.






ניתן למנות בקצרה את מאבקי האחים והאחיות שפגשנו עד כה:
קין והבל, יצחק וישמעאל, יעקב ועשיו, רחל ולאה. ובפרשתנו: יוסף ואחיו.
כל אחד מהסיפורים שונה זה מזה אך בכולם עובר כחוט השני הרצון לשלוט ולבטל לחלוטין את נוכחותו של האחר. קין רוצה להיות ממשיכו הבלעדי של האדם הראשון, בין יצחק וישמעאל מתנהלת מלחמת ירושה על שושלתו של יצחק והשליטה ברכושו, בין יעקב לעשיו מאבק על המשך שושלת האבות .
בין רחל ולאה מתנהל מאבק על מי תישא את יעקב וכאשר בזכות אהבתו של יעקב לרחל הוא נושא גם אותה לאחר שעבד שבע שנים נוספות, שהיו בעיניו כימים אחדים, נפתח מאבק נוסף על מי תלד יותר בנים ומי מהם יזכה להמשיך את שושלת יעקב. חלק ממאבקים אלה מוזכרים בסיפורי בראשית וחלקם במדרשים השונים.
שיא המאורעות מגיע בפרשתנו בו ניצב בנה של רחל, יוסף, מול האחים האחרים. כבר מחלומותיו של יוסף בתחילת הפרק אנו מבינים שהרקע דומה – יוסף בחלומותיו מאותת על רצונו-
וְ֠הִנֵּ֠ה אֲנַ֜חְנוּ מְאַלְּמִ֤ים אֲלֻמִּים֙ בְּת֣וֹךְ הַשָּׂדֶ֔ה וְהִנֵּ֛ה קָ֥מָה אֲלֻמָּתִ֖י וְגַם־נִצָּ֑בָה וְהִנֵּ֤ה תְסֻבֶּ֙ינָה֙ אֲלֻמֹּ֣תֵיכֶ֔ם וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶ֖יןָ לַאֲלֻמָּתִֽי׃ ( בראשית ל”ז פס ז)
כמובן שלשנאת האחים מצטרפת גם כותונת הפסים המסמלת את היחס המועדף לו זכה יוסף מאביו.
המאבק בין האחים יוביל בהמשך לאסון גדול היורד על יעקב שיחיה שנים ארוכות בידיעה כוזבת שבנו נטרף על ידי חיה רעה וגם יוביל להגשמת חלומו של יוסף שיהפוך לשליט מצרים. רק “הכסא יגדל ממנו” ואכן אחיו ישתחוו לו.
בפרשה הבאה יפגשו האחים שוב ולאחר שיוסף יראה כיצד הם ערבים לבנימין אחיהם הקטן יתרצה ויסלח והמשפחה תתאחד שוב במצרים.
בשונה מהסיפורים הקודמים, כאן אין מנצח אחד שלקח את הכל על חשבון האחר. כאן ממשיכים האחים יחד להיות 12 שבטים שימשיכו להתקיים זה לצד זה, כל אחד על פי ייחודו ותרבותו, מבלי לבטל את שכנו.
כולי תקווה שגם בימים אלה בהם נדמה כי כל שבט רוצה לשלוט ולבטל לחלוטין את ערכיו ואת תרבותו של השבט האחר נזכור כי אחים ואחיות אנחנו ונשכיל לא לשחק משחק סכום אפס בו בהכרח כל הישג של האחד בא על חשבונו של האחר