בינה בפייסבוק בינה באינסטגרם צרו קשר עם בינה במייל

בחזרה לחטא המרגלים: על סתימת פיות באקדמיה וסקילה במדבר | פרשת 'בשלח'

פורסם במאקו יהדות

עיון מעמיק בפרשת שלח מעניק שיעור חשוב בקשר שבין חופש הביטוי לבין צביונה היהודי של מדינת ישראל

במרכזה של פרשתנו מופיע סיפור המרגלים אשר נשלחים ע"י משה לתור את הארץ ולומר האם טובה היא או רעה. המרגלים שבים משליחותם חלוקים בדעותיהם: רובם מדווחים שהארץ מלאה בנפילים בני ענק, אשר אנחנו בעיניהם כחגבים. ולכן, אם נעז להיכנס לארץ ניפול בחרב, אנחנו ונשינו וטפנו. לכן מוטב לנו לחזור למצריים הבטוחה והמוכרת. מולם ניצבים שניים מהמרגלים – כלב בן יפונה ויהושע בן נון ואומרים: הארץ ארץ זבת חלב היא, טובה הארץ מאד מאד ובעזרת ה' נוכל לאנשי המקום. בתגובה למחלוקת זאת רוגמים כל העדה באבנים את יהושע וכלב המשבחין, ואילו ה' זועם על שאר המרגלים מוציאי דיבת הארץ ורוצה להשמיד את כל העדה, רק משה הפשרן והמרגיע מצליח להניע את האל הזועם מתכניתו זאת.

אז טובה הארץ או רעה? מי צודק? רוב המרגלים? או יהושע וכלב? התשובה היא גם וגם. הארץ היא אמנם ארץ זבת חלב ודבש כדברי המצדדין אך בו זמנית היא גם ארץ אוכלת יושביה כדברי החוששין. עכשיו יבחר כל אחד עם איזו נקודת מבט הוא מזדהה ויבחר המנהיג כיצד לנהוג. כך צריכה להתנהל מנהיגות, כך צריך להתקיים דיון ציבורי- לא ע"י השמדת האחר באבנים או חיסול דוברי העמדה המנוגדת שלך, אלא בדרך היהודית העתיקה של מחלוקת, ריבוי דעות והיחס לכל דעה כדברי אלוהים חיים.

הכל תלוי בנקודת המבט

בתלמוד, מסכת שבת, מופיעה אחת מאגדות חז"ל המפורסמות ביותר. האגדה מתחילה בשיחה בין רבי שמעון בר יוחאי, רבי יהודה בן עילי ורבי יוסי מציפורי היושבים כאן בארץ ומתבוננים על הקדמה ההנדסית אשר הביאו איתם הכובשים ממערב: הרומאים אשר בנו כאן גשרים, מרחצאות ושווקים שלא נראו כמותם קודם לכן. רבי יהודה מתפעל מהקדמה הזאת וחושב "כמה נאים מעשיהן של אומה זאת" רבי שמעון לעומתו רואה רק את השחיתות שהקדמה מביאה איתה- "גשרים לגבות בהם מיסים, מרחצאות לענג בהם את עצמם ושוקים להעמיד בהם זונות."

אז מי צודק? ברור שאין לכך תשובה, תלוי בנקודת המבט ובעולם הערכים והזהויות של המתבונן. במקרה זה – מצד אחד רבי שמעון הקנאי ללימוד התורה עד כדי כך שמזלזל בעבודה ומולו רבי יהודה שלא פסק מעבודתו אף בזמן שהיה לומד בבית המדרש.

כל אחד מאתנו המסתכל על הקדמה הטכנולוגית של ימינו יכול להזדהות עם שני החלקים-אני יכול להסתכל על הטלפון הנייד שלי ולחשוב עצמי- אוי זה נורא, אנשים כל היום עם הפנים במסך, לא מתקשרים אחד עם השני, לא רואים את יופיו של העולם וכו'… ומצד שני יכול אני להתבונן באותו המכשיר ולחשוב- איזה דבר מדהים המאפשר לאנשים ממקומות ומתרבויות שונות לתקשר אחד עם השני ומביא את יופיו ועושרו של העולם לכל פינה בגלובוס.
ראש הממשלה באחד מנאומיו האחרונים שיקף לנו יפה את המצב האנושי הזה, באמרו: "במקום שהם רואים אבטלה, אני רואה תעסוקה מלאה. במקום שהם רואים כלכלה הרוסה, אני רואה כלכלה פורחת. במקום שהם רואים פקקים, אני רואה מחלפים, רכבות, גשרים." צודק נתניהו, אכן מדינת ישראל היא מדינה מפותחת וצומחת, אכן יש לנו מחלפים וגשרים והיי טק וכלכלה משגשגת.

הזווית של הגר, היתום והאלמנה

אך יש כאן גם ציבורים שלמים אשר לא יכולים ליהנות מהמחלפים הללו כי אין באפשרותם להשיג רכב, הם גם לא יכולים ליהנות מיופיה של הארץ כי אין להם רכבת שתסיע אותם לשם בשבת וחג. יש אנשים רבים אשר פרותיה של הכלכלה הצומחת לא מחלחלים אליהם והם נאלצים לגרד מזון להישרדותם, יש נכים וקשישים אשר נאלצים להתקיים על קצבה מבישה אשר לא מאפשרת להם אפילו קיום בסיסי בכבוד.
לכן על שר החינוך לקדם אקדמיה בה יש מקום לדעות רבות. הדרך היהודית העתיקה לא סוקלת את המתנגדים אלא מעודדת מחלקת ע"י יצירת מרחב פתוח ובטוח המאפשר לכל מרצה וסטודנט להביע את דעתו הפוליטית והערכית בצורה חופשית ובהירה.


ניר ברוידא הוא סמנכ"ל בינ"ה.

מאמרים נוספים:

עת לבנות סוכה | חג סוכות

קריאה במגילת קהלת בסוכות, מניחה מולנו בבהירות שתי עמדות חיים: כלום לא חשוב ולא ישתנה מול הכל חשוב ויש אפשרות לשנות.
אז איך אפשר לחדש וליצור? ומה המשמעות של פעולות לשינוי בעולם שהכל בו צפוי וידוע? מה התכלית למעשים? […]

קרא עוד…

לקריאה >>

ראש השנה – חג שוויון ערך האדם

ראש השנה צריך להפוך לחג האולטימטיבי לשוחרי הצד והמאמינים בשוויון ערך האדם. על הקשר בין מעגל השנה, בריאת העולם, האנושות והאנושיות, והיכולת של קהילה לייצר תוכן משמעותי ורלוונטי, במאמר שלהלן. […]

קרא עוד…

לקריאה >>