בינה בפייסבוק בינה באינסטגרם צרו קשר עם בינה במייל

בין עמונה למערת המכפלה | פרשת 'חיי שרה'

פרשת חיי שרה מלאה בסיפורים שהצמיחו מדרשים לָרוב, על אבות ואמהות האומה. את הפרשה אנחנו פותחים בְּמוֹת האם, שרה, ומסיימים במותם של אברהם ואחריו בנו הבכור, ישמעאל. בין פטירתה של שרה וקבורתה מבצע אברהם את רכישת הנדל"ן הראשונה שלו בארץ כנען.

מזה כמה שנים שאברהם מסתובב בארץ המובטחת, רועה את צאנו בה ומתערבב בפוליטיקה הפנימית שלה. כעת, לאחר מות אשתו בקרית ארבע הוא פונה אל בְנֵי חֵת בבקשה לקבל אחוזת קבר. בני חת נותנים כבוד לאברהם ומפרגנים לו בתשובה שכל זוג צעיר שמחפש לקנות דירה היה שמח לקבל:

"שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבֹר אֶת מֵתֶךָ. אִישׁ מִמֶּנּוּ אֶת קִבְרוֹ לֹא יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ" (פרק כ"ג, פס' ו')

במילים אחרות- מע"מ 0%, "מחיר למשתכן" או כל המצאה וספין תורן של משרד האוצר כפתרון ליוקר המחייה (או הקבורה) לא נדרשות לאברהם. בעיסקה הנדל"נית הראשונה של אבי האומה מציעים לו – קח. עלינו. חינם אין כסף.

ומה תגובת הזוכה הטרי של אראלה ממפעל הפיס?

"שְׁמָעוּנִי וּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר:  וְיִתֶּן לִי אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לוֹ … בְּכֶסֶף מָלֵאיִתְּנֶנָּה לִי" (פסוקים ח'-ט')

אברהם מודה על הכבוד אבל דורש לשלם סכום מלא למרות הפצרותיו החוזרות של עפרון החתי כי "אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא". משא מתן הפוך לכל מנהג מקומי בשווקי מזרח-תיכוני מימי אברהם ועד לימינו.

גם חז"לינו לא היו עיוורים לסיטואציה יוצאת הדופן שמתוארת בסיפור והמדרשים לא איחרו לבוא:

"אמר רב יודן בר סימון: זה אחד משלשה מקומות שאין אומות העולם יכולין להונות את ישראל, לומר גזולים הן בידכם. ואלו הן: מערת המכפלה, ובית המקדש, וקבורתו של יוסף. מערת המכפלה, דכתיב "וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרון"… (בראשית רבה, עט, ז)

הרב יודן מסביר כי התיאור של אברהם, דוד ויעקב קונים את מערת המכפלה, הר הבית וקבר יוסף, בהתאמה, נועדה למנוע מראש טענות גזל מצד אומות העולם.

1024px-patriarch_tomb

אם זו אכן הייתה כוונת המשורר אז בהחלט אפשר לטעון כי הוא החטיא את מטרתו בקילומטרים. אני לא חושב שישנם שלושה מקומות אשר נתונים במחלוקת יותר מאשר המקומות שהמקרא מתאר את קנייתם בכסף מלא. מאבקים על ריבונות ושליטה בהר הבית וקבר יוסף הם בפני עצמם עילה למאמר נפרד, אך היום ענייננו במערת המכפלה אשר בחברון.

בשירותי הצבאי הסדיר שירתתי במשך כחצי שנה בעיר העתיקה של חברון בצמוד למערת המכפלה. שעות של סיורים, חמ"ל ושמירות נותנות לי מספיק מרחב לטעון כי תיאור קנייתו של אברהם לא משמשות את ישראל כבסיס לטיעון חזקה על אחוזת הקבר. מי שלא מאמין לזכרונותיו של חייל בן 19 מוזמן לפתוח את הסכם חברון בשנת 1997 ולהיווכח בעצמו כי ראש ממשלת ישראל אז (כמו היום) נדרש להסכם חלוקה מפורט אשר אינו מבוסס על טענת חזקה חוקית מטעמי קניין פרטי של אברהם אבינו.

אבל עצם ההסתמכות על הקניין החוקי מעלה תהיות לגבי משמעות ההבטחה האלוהית שניתנה לאברהם לא מכבר (פרק י"ז, פס' ח). האם הבטחת אלוהית לא שווה לאברהם וצאצאיו יותר משטר חתום של עפרון החתי? אם כל הארץ כבר נתונה לאברהם מדוע הוא צריך לבזבז את כספו וזמנו על רכישות נדל"ניות?

בשבועות האחרונים אני עוקב מקרוב אחרי מה שמכונה "חוק ההסדרה"אשר עבר בקריאה טרומית בכנסת. אני עוקב גם אחרי מעשיהם ואמירותיהם של חברי מטה המאבק של תושבי ותומכי עמונה, ותוהה מדוע דווקא היישוב הזה הפך לסלע המחלוקת בין מתנגדי ההתנחלויות ובין תומכי ההתיישבות ביו"ש.

הרי רוב מחנה השמאל בישראל אינו מאמין שצריך ליישב יהודים ברחבי יו"ש (על אדמה ציבורית, קל וחומר על אדמה פרטית) ורוב מחנה הימין בישראל מאמין כי ההתנחלויות הם צורך לאומי בעלת הצדקה עמוקה, שאינה נגזרת משטר טאבו של האימפריה העות'מנית. במקרה שמונח בפני החברה הישראלית לא מדובר בוויכוח על המטרה אלא במחלוקת על הדרך והאמצעים להשגתה.

האם כל הדרכים כשרות?

הקמת בית פרטי על שטח של אדם פרטי אחר נחשבה, עד כה, כצעד מעבר למה שמותר לעשות. ייתכן שגם מוסכמה זאת מוטלת כעת בספק. יחד איתה גם מוטלת בספק מחוייבות מדינת ישראל לעקרון הקניין הפרטי כפי שהוא מנוסח בחוקיה ובחוק הבינלאומי.

ואולי טוב שכך.

אולי טוב שנתווכח (גם אם זה ויכוח מר) על העתיד שאנחנו מבקשים למדינת ישראל מבלי להתחבא מאחורי בג"צ. שופטי בג"צ נועדו לשמור את חוקיה של מדינת ישראל ולהגן על זכויות תושבי חלקת אלוהים המובטחת של אברהם. לא יהיה נכון לתלות בהם גם את הכרעת הויכוח שמתנהל בעוצמות משתנות כבר כמעט למעלה מחמישים שנה.

אלו שרואים את עצמם כבני יצחק ואלו שרואים עצמם כבני ישמעאל יצטרכו למצוא את הפתרון המוסכם לארץ המובטחת. אולי יעזור להם לקרוא את הפרשה עד סופה ולזכור כי על אף המטען הקשה שלבטח היה ביניהם, נפגשו יצחק וישמעאל, בני אברהם, לקבור יחד את אביהם ולהפרד ממנו.


יובל לינדן הוא מנהל מחלקת מכינות ושנת שירות בבינ"ה


מאמרים נוספים: