במקום בו אנו צודקים
פרשת קורח
בשבת פגע טיל בשכונת ילדותי בחיפה. מודאגים בניו יורק, וידאנו בקבוצת הוואטסאפ של המשפחה המורחבת שכולם בסדר. אחרי שכולם אישרו ואף חיוו דעתם על האירועים הועלה לקבוצה סרטון מתלהם.
אחי, בדרכו חזרה ממילואים, ביקש להימנע מדרשות פוליטיות, לשמור על הקבוצה לעדכונים ושמירה על הקשר.
״המקום בו אנו צודקים הוא רמוס וקשה״, ביהירותו שכח קורח את שירתו של יהודה עמיחי (מצורף למטה). היה משוכנע שהצדק עמו; זו זכותו לבקש שוויון רוחני ולערער על ההיררכיה הדתית של משה ואהרון, הוא בן דודם הבכור, מהלווים המכובדים והעשירים, מנושאי הארון ובקי בעבודת הקודש. את טיעוניו הוא משמיע בקול מתנשא לפני כל העם.
משה המום, נופל על פניו אובד עצות. ריב אחים הוא הגרוע מכל. לזה לא הכינו אותו.
גם אם יש צדק ואמת בדבריו, דרישותיו האנוכיות וגאוותנותו של קורח עומדים בעוכריו. ״עֵינוֹ הִטָעַתּוֹ״ מספר המדרש. אלוהים מתרעם ומתערב. קורח, דותן ואבירם בני שבט ראובן ומאתיים וחמשים מחסידיו שהלכו אחריו נבלעים באדמה.
אך זוהי רק תחילתו של הסיפור, למרות שעל פניו יחסו של האל למרד ולהתקוממות אינו מתפשר מעשיו בהמשך מעידים על סלחנות וספקות. עבורו, הבור הנפער, החורבן וההרס הם הזדמנות לתיקון ולצמיחה. הוא לא מהסס לחקור את האירוע ולבחון את מעשיו. ״ולחישה תשמע במקום שהיה בו בית״ סח לו עמיחי. האל מקשיב ומשאיר את בניו של קורח בחיים.
״ובני קרח לא מתו״… מדגישה לנו התורה, רגע לפני מותם האל חומל עליהם. ״מקום נתבצר להם בגיהנום וישבו עליו ואמרו שירה״ אומרים הסנהדרין ורש״י מספר שניצלו כי היה זה ״ מקום גבוה שלא העמיקו״. ניצבים על סף השאול הם הופכים למשוררי נצח אלמותיים וזוכים לכתוב אחד עשרה מפרקי ספר תהילים. ״כְּאַיָּל תערוג על אפיקי- מים כן נפשי תערוג אליך אלוהים:״ הם שרים בכאב וגעגוע. ״גם-ציפור מצאה בית ודרור קן לה…״עולה ממעמקי האדמה שירה שתעזור לעם דור אחרי דור לצמוח ולגדול מתוך שברים והריסות.
שירתם זהה במהותה גם למעשיו של צאצא נוסף של קורח, שמואל הנביא. ״שקול כנגד משה ואהרון״ אומר המדרש על כוחו הרוחני והמנהיגותי של שמואל, מתנגד נחרץ למוסד המלוכה ונאמן למצפונו. כבני קורח, יעלה ממעמקי האוב לבקשתו של שאול המלך, ידריך את המלך הנואש מחד ומאידך ויבשר לו בשם האל את האמת המרה על גורלו.
שירת בני קורח ונחישותו העדינה והחכמה של שמואל הן עדות לאופיו של תיקון המתחולל לאחר נפילה. כזו שבאה בעקבות ניסיון נועז אך כושל לשנות מציאות. דרישה לשינוי בכלל, ולשינוי של סדר חברתי בפרט, אם מקורה בגאווה, בטחון עצמי מופרז, קינאה ובחטא היוהרה נועדה לכישלון. שינוי אמיתי מקורו בעולם של ספקות, הקשבה ואהבה. התיקון יגיע ממקום אמיץ של חרטה ולקיחת אחריות, של אמונה בכוחה של האמת והירושה הרוחנית, מעומקן של צניעות, נדיבות והקשבה. יופייה של הנפילה שהיא אינה סוף, אלא שלב, הזדמנות וכורח בדרך לתיקון הבלתי נמנע.
על פי רוב, הדור שאחריה מוצא את עצמו, על לא עוול בכפיו, במקום נמוך ובלתי צפוי. הנפילה שֶׁיָּרַשׁ לא תדכא בתוכו את היצר לשינוי, את התשוקה לשאול שאלות קשות והרצון לערער על מוסכמות ממקום של קבלה ואמונה אוהבת ושלמה. ממעמקי המציאות יעלה דור חדש וצעיר אשר ימצא את דרכו בסובלנות ואומץ. ״ספקות ואהבות עושים את העולם לתחוח, כמו חפרפרת, כמו חריש״, ילחש להם המשורר. בענווה ואחריות יהפכו את תהום הסדק הפעורה לתלם של צמיחה ופריחה.
בערב ששי פגע עוד טיל בחיפה. שוב וידאנו שאין נפגעים. בקבוצת הוואטסאפ של המשפחה המורחבת כתבה בת דודתי שהפעם זה היה ממש קרוב וביקשה לחלוק איתנו מילים של שיר על שמיים. גם המלודיה יפה הוסיפה, היא לא יוצאת לי מהלב.
שבת שלום.
