בינה בפייסבוק בינה באינסטגרם צרו קשר עם בינה במייל

גדוד מגני השפה העברית | על התייוונות בחנוכה

בדיוק לפני 90 שנה, בחנוכה תרפ”ז, התפרסמה מודעה בגליון חד פעמי שנקרא “נר חנוכה: לזכר אליעזר בן יהודה” ובה קול קורא: “כל המתקשה בשינוי שם משפחתו לעברית יפנה אל גדוד מגני השפה!״.

בעיתון ׳דבר׳ ב-1937 נכתב: “למתאזרחים בארץ – הסירו את שמות הנכר מקרבכם! יבחר לו כל אזרח בישראל שם עברי מקורי, שהוא נאה לחיינו המתדחשים בארץ”.

ואכן, כידוע, דוד גרין הפך לבן גוריון, לוי שקולניק לאשכול, גולדה מאירסון למאיר ועוד רבים כמוהם עיברתו את שמם בתקופת הישוב. מעשה ציוני של שלילת הגלות, שהיה גם לעיתים מעשה של שלילת הזהות, הפנימיות, העצמיות.

מאז “הימים ההם” – ימי החשמונאים והמתח בין הלניזם לחסידות, ועד “הזמן הזה” – והמתח בין אוניברסליזם לפרטיקולריזם – עם ישראל מתמודד עם המתח בין התרבות העברית לתרבויות זרות.

מחד גיסא, נאמנות למורשת אבותינו ותרבות אמותינו. מאידך גיסא – פתיחות לעולם הגדול ולרעיונות קוסמופוליטיים. בתקופת הישוב, בזמן שההורים עיברתו את שמם – הילדיהם הסתובבו עם שמות עבריים ותנ”כיים. היום, כאשר האנגלופיליה גואה, גני הילדים מלאים בזאטוטים ששמותיהם קורצים לחו”ל: תום, ספיר, קורל, ליאם…
חיים, עובדים, יוצרים בעברית במדינת ישראל, ופוזלים לארה״ב-הברית של אמריקה.

ניזכר ברשותכם במדרש: “רבי הונא בשם בר קפרא אמר: בזכות ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים – שלא שינו את שמם, ולא שינו את לשונם, ולא אמרו לשון הרע, ולא נמצא בהן אחד פרוץ (עבריין) בערווה.
לא שינו את שמם – ראובן ושמעון נחתין [ירדו], ראובן ושמעון סלקין [עלו] ( =כמו שראובן ושמעון נקראו כך כשירדו למצרים, כך המשיכו להיקרא במהלך הדורות שאחריהם, אף שהשתקעו במצרים) ולא היו קורין לראובן רופוס,…. ולבנימין אלכסנדרא…” (שיר השירים רבה פ”ד; ויקרא רבה, פרשה ל”ב)

בחנוכה השנה, אפנה ל”גדוד מגני השפה העברית” שבראשי: אקח את הילדים לעיר הסרטים, אשתה כוכב-זהב ואקנה להם קציצה בחווה. ואולי אעצור בדרך חזרה לקנות שועל, משוך-ודוב או קו-משוגע. חג שמח ומבדח!


נגה ברנר סמיה היא סמנכ״ל בינה – התנועה ליהדות חברתית.
המאמר מתפרסם במסגרת #פרויקטהנרות של בינ״ה לכבוד החנוכה. שמונה נרות – שמונה נושאים חברתיים. לכל המאמרים לחצו כאן.

מאמרים נוספים: