פרשת תזריע
פרשת השבוע שלנו בדרך כלל היא פרשה כפולה “תזריע – מצורע”. השנה היא שנה מעוברת ולכן זוכה לבמה משלה. זו פרשה העוסקת בנושאים של טומאה, עניינים לא ממש כיפים או אטרקטיביים.
גם השפה היא לא נעימה והתיאורים קשים.
וְאִם-פָּרוֹחַ תִּפְרַח הַצָּרַעַת, בָּעוֹר, וְכִסְּתָה הַצָּרַעַת אֵת כָּל-עוֹר הַנֶּגַע, מֵרֹאשׁוֹ וְעַד-רַגְלָיו–לְכָל-מַרְאֵה, עֵינֵי הַכֹּהֵן.
טומאה
הצרעת היא עניין לא נעים ויש עניינים שלמים איך התייחסו לזה אז. גם יולדת היא טמאה: 30 ימים לבן ו-60 ימים לבת. גם בגד עלול להיות טמא, וכל העיסוק הזה במי טמא ומה טמא. כדי להתמודד עם מי שטמא או עם מה שטמא צריך להתרחק ולעשות כל מיני פעולות כגון: להביא קרבן, להיטהר ועוד פעולות נוספות. נושאים אלו שלכאורה רחוקים מן היום יום שלנו בימינו קצת דוחים ולא נעימים, ואולי כדאי לי ככותב לחפש נושא נעים יותר לשוחח עליו בפרשת השבוע? אולי נושא מההפטרה, או מחז”ל או אולי מסיפור חסידי?
לא זו הפרשה, בואו נתמודד עם הטקסט. עם עצמנו. עם המסורת שלנו. בואו נשאל את עצמנו מי טמא היום. את מי החברה שלנו מגדירה כטמא ? ככזה שצריך לבודד? ככזה שצריך להיזהר ממנו ? האם צריך להפעיל איזה תהליך על מנת לסמן אותו ? האם להרחיק אותו ? האם לתקן אותו?
בואו נחשוב איך אנחנו מתייחסים לנרקומן.ית או לאדם עם הפרעה נפשית חלילה ? או למישהו שהתגלגל הנה, וצבע עורו או שפתו, או תרבותו שונה משלנו ? כיצד אנחנו, הממסד, המשטרה, הקהילה ודעת הקהל מתייחסים ל”טמא” המודרני?
האם יש לנו דרך לקבל, לטפל ,לאמץ ולחבק את מה ששונה ? את מה שדורש תיקון?
הפרשה היא אמנם ארכאית, השפה זרה לנו וגם המנהגים. כבר אין כהן ובית המקדש נחרב. אין אפר מחטא ואנו יודעים היום שהצרעת איננה מדבקת.
אבל חשוב שנקרא את הפרשה וננסה להבין למה אישה יולדת נחשבת טמאה ? למה היא הייתה צריכה לצאת מהמחנה ל-30 או 60 ימים. מדוע התייחסו כך למצורעים וטמאים אחרים ? מה זה אומר עלינו ? על חברה בכלל ועל היהדות ? איזה תיקון חייבים לעשות ?
אין לי תשובות. החיים הם דינאמיים ותמיד ישנם כאלו שמתדרדרים למטה בסולם החברתי, מסומנים, מודרים ונמצאים מחוץ למעגל החברתי המוגן. נראה שכיהודים אנו חייבים להיות רגישים לזה: להסתכל בענייני הנרקומן שעומד ברמזור, להביט על חסר הישע או על מי שנמצא בחוץ, להבין , לנסות להיות שם ולחפש דרך לפתוח את המעגל. להגמיש את הנורמות החברתיות ולמתן את לשון הרע.
אולי דווקא זו היא דרך להיטהר ולהיות קהילה ראויה וברוכה?
שבת שלום !
