כחלק מהמסע בחברה הישראלית של מכינת מסבח”ה החליטו המכיניסטים לתעד חלק מהמסע שלהם בעזרת סדרת ראיונות על המצב והפילוג בחברה הישראלית ולכל המרואיינים שאלון זהה הכולל – מידע על הקהילות, סטריאוטיפים, יהדות, ישראליות וגם על הפילוג ההולך וגדל במדינה.
שם, ספרי קצת על עצמך.
קוראים לי אמונה אני בת 34 וגרה בקיבוץ קטורה. עברתי לפה רק לפני שנה אז אני די חדשה. גדלתי במעלה אדומים ובעשור האחרון גרתי בירושלים. אני נשואה לאסף כמעט שנתיים ומצפה לעוד ילדה בעוד כחודש.
למה את גרה דווקא בקהילת קיבוץ קטורה?
ראשית, מאוד היה חשוב לנו למצוא קהילה. וספציפית קהילה יהודית מסורתית אבל גם שוויונית וליברלית. זה מאוד הדי.אן.איי. המשפחתי שלנו. בעלי הוא רב קונסרבטיבי ולנו היה קשה למצוא משהו כזה בישראל. בירושלים היינו חלק מקהילה כזאת אבל רצינו גם לצאת מהעיר. עכשיו, כשהילד שלנו נולד, הגענו למסקנה שאנחנו רוצים מקום ירוק ופתוח ושקט. לקטורה ספציפית הגענו בטעות נפלאה בעקבות עבודה. אז הגענו לפה ואנחנו ממש מרוצים ומאושרים ובאמת שוקלים להישאר פה להפוך לחברים בקיבוץ.
מה אנשים לא באמת יודעים על הקהילה הזאת?
הקהילה הזאת היא המון המון דברים ואני אתייחס במיוחד לפן הקונסרבטיבי-מסורתי-ליברלי של הקהילה הזאת. אני חושבת שהרבה אנשים בישראל לא יודעים שקיימת אפשרות כזו (הזרם הקונסרבטיבי) שאפשר להיות יהודי בדרך הזאת, ולי זה חבל שאנשים לא יודעים את זה. הייתי רוצה שיותר ישראלים ייחשפו לקהילה מהסוג הזה. אני מאוד שמחה שהמכינה שלכם, מסבח”ה, הגיעה מהסיבה הזאת. אנחנו מארחים בעיקר אמריקאים, הרבה פחות בני נוער ישראלים וזו הזדמנות נדירה וטובה.
מה לדעתך מייחד את הקהילה?
הרבה דברים. קודם כל שזה קיבוץ שיתופי שהוקם על ידי עולים חדשים שהם גם מסורתיים. התמהיל הזה הוא מאוד ייחודי ומאוד שונה מהנוף הישראלי. הדור החדש של הקהילה אפילו עוד יותר מגוון וכולל ממש סוגים שונים של אנשים שמדברים שפות שונות ובעלי מנעד דתי מגוון. מתוך זה שאנשים מגוונים רוצים להגיע דווקא לקהילה הזאת נוצר הדבר המיוחד שנוצר פה. זה באמת מדהים בעיני.
איזה סטריאוטיפ את חושבת ששמים עליך ועל הקהילה שאת מייצגת?
שאנחנו לא יהודים אמיתיים. שאנחנו מנסים להרוס את היהדות, שאנחנו בוגדים ביהדות, ואולי, אפילו, שזה יותר גרוע מחילונים. לא שבעיני יש בעיה עם חילונים, אבל כך נהוג לחשוב שאני בוחנת את זה כסטריאוטיפים כפי שהם נראים מהעולם הדתי יותר, האורתודוקסי.
מה זה להיות יהודי בעיניך היום?
אני חושבת שלהיות יהודי זה להרגיש חלק משרשרת הדורות היהודית ולהרגיש שיש לזה משמעות אמיתית לחיים שלך. זה סופר אינדיווידואלי והמשמעות משתנה מאדם לאדם. אבל עצם ההרגשה הזו של שייכות והרצון להיות חלק מזה -זה בעיני מה שזה אומר להיות יהודי.
מה זה ישראלי בעיניך?
להיות ישראלי בעיניי זה לגור בארץ ישראל. יש הרבה אנשים שאכפת להם מישראל בחו”ל. יש הרבה ישראלים שלא בהכרח אכפת להם או עושים משהו, אבל בסופו של דבר מי שגר בארץ הוא ה”ישראלי”. ראינו את זה בשבעה באוקטובר, שאנחנו כולנו באותה סירה, וביהדות התפוצות הם משהו אחר.
איך את מבלה את השבת שלך?
בשבת אני תמיד הולכת לבית כנסת בבוקר, משתדלת לקחת חלק פעיל בתפילות ובקריאת התורה, משתדלת לאכול אוכל משובח במיוחד, לקרוא עיתון ולנוח. אני שומרת שבת באופן מסורתי ואני ממש מקפידה ולעולם, אני מקווה, לא אפסיק להתנתק מהמסכים בשבת. זה מאוד חשוב לי.
מה את חושבת על הפילוג שהולך וגדל כרגע במדינה?
זה כואב לי מאוד מאוד. יש בי איזושהי תקווה שהמלחמה אולי תצליח לשנות את הכיוון שאנחנו הולכים לכיוונו. זה לא ימחק את השונות העמוקה שיש בין אנשים שונים במדינת ישראל, אבל אני חושבת שאם הלכנו לכיוון מאוד גרוע בלנסות להבין את השוני הזה ואיך מתמודדים איתו, אני מאוד מקווה שתוצאה כרגע היא קצת יותר טובה – שאפשר לצאת מהמצב הזוועתי הזה שאנחנו נמצאים בו. שאולי בכל זאת נשנה כיוון וננסה להבין בצורה קצת פחות שונאת, קצת יותר אוהדת איך אנחנו מצליחים לגשר על הפערים ביננו.
למה את משתתפת בפרויקט מסבח״ה?
הייתה לנו התלבטות אם להביא את הקבוצה, כי זה מאוד לא הדבר הרגיל שאנחנו עושים פה אצלנו, וכן, היה לנו חשוב להביא אתכם כי הרגשנו שזו הזדמנות לשיח ולהכרות שלא מתרחשת בשנים רגילות. ואם יש לנו את ההזדמנות הזו, שלכם לא היה מקום להתארח בו ולנו לא היו אורחים אז הרגיש לנו שאסור לפספס את ההזדמנות הזו.
אני חושבת שבגלל שבלו”ז השנתי הרגיל של מסבח”ה אין לכם מפגש משמעותי וארוך כזה עם קהילה קונסרבטיבית וגם לא עם קיבוץ שיתופי, אז זו הזדמנות חד פעמית ומרגשת.
מי הדמות שהכי השפיעה עליך?
סבא שלי בן 96 והדבר הכי חזק שהשפיע עלי שהוא פשוט בן אדם טוב – תמיד אופטימי ופשוט תמיד יש לו מילה טובה. הוא בן אדם שהוא מאה אחוז טוב. הוא מגדלור שהייתי רוצה להיות דומה לו.להתמקד במה שחשוב.
מה החלום שלך?
החלום שלי זה לחיות במדינה בטוחה עם המשפחה שלי ולעשות משהו משמעותי עבור העם היהודי.
לסיום איפה היית גרה אם לא בקטורה?
ברמת הגולן. חלום שלי לגור שם, בעיקר בגלל הנוף ומזג האוויר שזה הפוך מכאן (צוחקת) והשקט.