בינה בפייסבוק בינה באינסטגרם צרו קשר עם בינה במייל

החירות להאמין בדרכך | להיות יהודי חילוני

"השמיים משתנים/ לעיני החקלאים/ השכנים מתכוננים/ לימים הנוראים"

"שיר תשרי" של רחל שפירא נוגע־לא־נוגע בעצב הרגיש של החילוניות בישראל. מה המשמעות של "השכנים מתכוננים״ – כלומר השכנים הדתיים? ומה לחי­לוני ולימים הנוראים? נראה שהגישה הישראלית המתבוננת ביהדות מן החוץ מתוך עמדה של מרכזיות והובלה הגי­עה למשבר קיומי – והסתיו הישראלי מבשר רוחות של שינוי.

חילוניות אינה אתאיזם

החילוניות היא תופעה מגוונת ורבת פנים, והניסיון  להגדירה כ״זרם" או כתפיסה רעיונית חד־ערכית לוקה לעיתים בשטחיות או בחוסר יכולת להכיל את הרבדים השונים של התופעה, שהיא  בראש ובראשונה תודעה קיומית ולאו דווקא גישה פילוסופית או  אסופת ערכים בנוסח תנועות הנוער.

ראשית יש להתיר את הקשר, או את הזיקה המדומיינת, שרבים רואים כמובנת מאליה, בין אתאיזם לחילוניות. זו טעות נפוצה שפו­געת בהבנת החילוניות. מסקרים רבים שנעשו בתחום עולה באופן ברור ועקבי שרוב החילונים בישראל מאמינים באלוהים.

חילונים גם עושים מצוות. ה״מעשה" ביהדות, שהיא תר­בות שיש בה דגש על פרקטיקה, אינו זר להם. גם אם הם דוחים באופן מעשי (מודע יותר ופחות) את ה״שולחן ערוך" או את הקודקס ההלכתי המקיף והמחייב, רובם מדליקים נרות חנו­כה, מקימים סוכה, עושים שבת (כלומר, זוכרים ושומרים את יום המנוחה היהודי), והחשוב מכל – מנסים לקיים את מצ­וות "ואהבת לרעך כמוך," שהיא עיקר התורה. השוני בפרשנות של "מה אני עושה ואיך" הוא שהופך את החילוניות הישראלית לכה מגוונת, עשירה ודינמית.

עכשיו הזמן לחפש את הדרך

לחילוניות היהודית, או הישראלית אם לדייק, יש מהלך מש­לה בהיסטוריה, ומחקר קצר בתרבות ובספרות העברית שנוצרו כאן ב־120 השנים האחרונות מגלה ביטויים חזקים של הגישה החילונית בשירי ילדים, בעולם הדימויים, בגישות החינוכיות ובשלל הקשרים תרבותיים. יש מסורת חילונית, ובישראל יש ציבור גדול שמחזיק בה כבר כמה דורות. אמנם, רבים הם חילונים ללא התעמקות, ללא בחי­רה מודעת, אלא מתוך זרימה והרגלים של דורות עברו, אך החילוניות הישראלית מחפשת את ביטוייה גם במסורת היהודית. המהלך של בניית תרבות לאומית־יהודית בארץ ישראל עדיין לא תם.

בראשית דרכה הציונות שמה דגש על היהדות כלאום על חשבון הדת והובלה על ידי מנהיגים חילוניים. בשנים האחרונות הציבור הדתי־לאומי שולט במידה רבה במערכות הפוליטיות, וביתר עו­צמה בממסד החינוכי ובמוסדות הלאומיים, ואילו הציבור החרדי השלים את השתלטותו על סמלי הדת ועל הממסד הרבני. הציבור החילוני, שבמשך דורות היה דומיננטי והכתיב למעשה את השיח הלאומי, במצוקה ומרגיש שעיקרי אמונותיו ואורחית חייו מצויים תחת מתקפה.

זוהי תקופה של התפכחות וחיפוש דרך. פרטים, קהילות ומנהיגים מחפשים דרכים להגדיר מחדש את זהותם היהודית בשפה חילונית.

מתקופה מעניינת ומאתגרת זו יצמחו עוד ביטויים רבים וחיוניים למסורת ישראל, מה שיכול להביא עושר עצום וחירות גדולה.


ערן ברוך הוא מנכ"ל בינ״ה התנועה ליהדות חברתית.

מאמרים נוספים: