והעיר שושן צהלה ושמחה!
כמה הערות והארות על מגילת אסתר, לפני שכולנו מתחפשים ומשתכרים.
המגילה היא קזינו אחד גדול עם הרבה אלכוהול ונשים יפות. הרולטה מסתובבת, ודברים נחתכים בתזמון אכזרי וחסר פשרות. אין דין ואין דיין, וגרוע מזה: הדיין הוא שוטה ושותה. חסר עכבות וגבולות, מושפע מכל אחד ואחת, ונמשך מצד לצד בלי ערכים, מוסר או תכנית. אז במקרה הזה ניצלנו ממוות. זה לא מבטיח כלום. ובעצם מעורר חלחלה. אם כך מתנהלים הדברים בעולם, שווה להיזהר.
קצת מזכיר את מה שקורה היום באוקראינה, ומעורר מחשבה על איך הדברים מתנהלים בעולמנו הקט. אבל – מגילת אסתר היא אחד הספרים המרתקים בתנ״ך. מדברים הרבה על המימד הנשי-פמיניסטי בה. זה בהחלט חשוב, אך יש מסר אחר מודחק וחבוי תחת המעטה הקרנבלי של הסיפור. הוא קשור אולי לעניין הנשי, אבל רדיקלי ממנו: זהו הסיפור המתחפש של פורים – המגילה החילונית. כן, מה ששמעתם. קריאה במגילה במבט קצת בוחן וביקורתי מעלה כמה שאלות מתבקשות:
- איפה אלוהים? חפשו טוב בטקסט. הוא נעדר, לא מוזכר ולא מתערב. שמו לא מופיע, גם לא אחד מכינוייו, ברמז או בעקיפין. אין עוד טקסט כזה במקרא. זו לא שתיקה רועמת, זה יותר מכך, כפי שנגלה בהמשך.
- מה עם התורה והמצוות? גם כאן, כלום. מרדכי (הקרוי על שם האל הבבלי מרדוך) אמנם לא כורע ומשתחווה להמן, אבל לא עושה דבר שמעיד על יהדותו. לא מתפלל מנחה, לא נותן צדקה, לא שומר נידה. ממש אין מצוות. אם לא היה נאמר על מרדכי שהוא יהודי, היה קשה לנחש.
- ומה עם ארץ ישראל? גם כאן, מאום. ארץ הקודש. ציון, משוש נפשנו, היא עוד אחת מ-127 מדינות תבל. בלי ייחוד, בלי כיסופים, ללא שמץ געגוע. מה היה אומר על כך הרב קוק? בלי אלוהים, בלי תורה ובלי ארץ ישראל, ורק לאומיות יהודית ללא כל סממן דתי. חשוב שנפנים: יש כאן יד מכוונת. המגילה היא חיבור כתוב היטב. הכל מתוזמן ומאורגן ולא מקרי. גם מה שלא כתוב.
- גם המילה “דת” מופיעה כאן לראשונה. פעם יחידה בתנ”ך – ולא במקרה. דת בפרסית = חוק. האם המושג הזה היום ביהדות משמעותו חוק? מה זה אומר( או לא אומר) על אמונה מוסר ותרבות….
חכמי המשנה הבינו את המסר החתרני הזה, ויש דיון מרתק בתלמוד אם לכלול את מגילת אסתר בין כתבי הקודש. למזלנו הם הכריעו בחיוב. הם הבינו שהספק, הכפירה וגם החילוניות הם חלק מעם ישראל. יכולתם להכליל את המגילה יחד עם עוד כמה ספרים חתרניים כגון: קהלת ואיוב, בקאנון התרבותי שלנו. היה זה מראה אולי פנים של יהדות אחרת.
היהדות שלי, כפי שאני לומד מן המגילה היא תרבות רחבה ועשירה. שמכילה גם את הכפירה, את הספק את היכולת להכיר בשונה והמגוון, והכל עם חיוך ובשמחת חיים.
חג שמח ומבדח !
