ויש להתפלא | פרשת עקב | נעמי צורף
בינה בפייסבוק בינה באינסטגרם צרו קשר עם בינה במייל

ויש להתפלא | פרשת עקב | נעמי צורף

פרשת “עקב”

פרשת עקב היא המשך של נאום הפרידה של משה מבני ישראל. הוא מכין אותם לחיים אחרי מותו ומעלה זיכרונות כך שבפרשה מוזכרים נושאים רבים. בחרתי להתמקד דווקא בחלק בפרשה שלא תופס הרבה נפח, והוא הציווי על ברכת המזון:

כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר: אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ: אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ:

“ואכלת, ושבעת וברכת” מספר לנו הפסוק והתורה לא קובעת נוסח מדויק לברכה, אלא מזכירה באופן כללי שתוכן הברכה יהיה הודיה לאלוהים על האוכל ועל הארץ הטובה והשופעת. בימים הקשים האלה התיאור הזה מרגש אותי. זה תיאור יפה כל כך של המקום שאנו חיים בו ואוהבים כל כך. בתוך הפחד, הכעס והתחושה של מלחמה על הבית אני מבקשת לעצור לרגע ולזכור כמה יפה וטוב יכול להיות המקום הזה, כמה שופעת האדמה הזו וכמה נופים מגוונים אפשר לראות בה.

לא גדלתי בבית דתי וגם היום תפילה היא לא חלק מאורח חיי. ובכל זאת הטקסט הזה מרגש אותי. למה? כי אני מוצאת בתפילה הזו לא רק אקט של הודיה לאל, אלא גם הזדמנות לעצור ולהעריך את הדברים הפשוטים, להתמקד בטוב.

 

דור המדבר ראה ניסים עצומים, נכח במעמד הר סיני ובקריעת ים סוף. ראה עם שלם יוצא ממצרים. חווה את כל המכות. ועכשיו, רגע לפני הכניסה לארץ העם מתבקש דווקא להעריך כל ארוחה פשוטה שבפשוטות. לחפש את החן, הייחודיות והקסם גם בדברים הקטנים ביותר, השגרתיים ביותר – לרגע אחד לעצור את המרוץ היומיומי, לקחת פסק זמן מההמולה הרוגשת בלי סוף ולהגיד תודה על ארוחה פשוטה, על היום יום הטבעי לכאורה. על המובן מאליו.

השבוע חגגנו את ט”ו באב, את חג האהבה היהודי. אחד המדרשים מתאר כיצד ניגשת מטרונה, אישה רומית עשירה לרבי יוסי בן חלפתא ושואלת אותו מה בעצם אלוהים עושה בעולם. הרי הוא ברא את העולם במשך שישה ימים בלבד. ומאז, מה בעצם תפקיד שלו? רבי יוסי בן חלפתא מסביר לה שכל תפקידו של אלוהים בעולם הוא לדאוג לזוגיות לבני ובנות האדם. הוא יושב למעלה כמו שדכנית ומזווג זיווגים. זה הכל? שואלת אותו המטרונה בפה פעור, זו עבודה ממש קלה, בשביל זה לא צריך אלוהים. ואז עונה לה רבי יוסי בן חלפתא “אם קלה היא בעינייך קשה היא לפני הקדוש ברוך הוא כקריעת ים סוף”.

 

רבי יוסי בן חלפתא לוקח את הנס הכי גדול, את קריעת ים סוף, ומכניס אותו פנימה אל תוך הבית. הוא מסביר לנו שאת הניסים שלנו אנחנו לא צריכים לחפש בחוץ, לא בים ולא באותות ומופתים גדולים. הניסים נמצאים בתוך הבית, במשפחה, בזוגיות, באהבה.

 

כמו בפרשת השבוע שלנו, העין הטובה שמכירה ומודה על מה שיש חוזרת פנימה, אלינו ושולחת אותנו לחפש, על מה אנחנו רוצות ורוצים להודות. איזו ברכה נוכחת בתוך החיים שלנו ואיך אפשר למצוא את הדברים היפים והמשמעותיים שנמצאים ממש לידנו ואולי לקחנו אותם כמובן מאליו ושכחנו לרגע לעצור ופשוט להתפלא ולהודות.

 

ויש להתפלא/ יחזקאל רחמים

 

וְיֵשׁ לְהִתְפַּלֵּא אֲפִלּוּ עַל עָלֶה

שֶׁנִּתַּק מֵעָנָף וְנִמְסַר אֶל הָרוּחַ.

כְּשֶׁעֲרָפֶל עוֹלֶה כֹּה קַל לְהִתְעַלֵּם

מֵעוֹלָם וְעַלְעַלָּיו, מֵהַפֶּלֶא הַשָּׁלוּחַ.

וְיֵשׁ לְהִתְפַּלֵּא כְּשֶׁחֶסֶד מִתְגַּלֶּה

בְּסִמְטָה אֲפֵלָה וּבְכָל קְצֵה נְשִׁימָה,

כְּשֶׁקֶּסֶם הַבְּרִיאָה מִתְכַּרְבֵּל בְּתוֹךְ עָלֶה,

בְּעוֹד יוֹם אֶחָד רָגִיל עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה.

שבת שלום !

כתבה: נעמי צורף, מובילת בית בינ”ה באר שבע .

מאמרים נוספים: