הדיון המתנהל בימים אלה על החלטת משרד בחינוך לדחות את יום החופש של ל”ג בעומרמאפשר הצצה לתוך מערכת היחסים בין המיעוט הדתי בישראל ובין הציבור הרחב שהוא ברובו מסורתי או חילוני.
בשבועות האחרונים התרבו הפניות של גורמים רבים למשרד החינוך. בין גורמים אלה ניתן למצוא את הרבנות הראשית לישראל מהצד הממלכתי ועצומה של חניכי בני עקיבא מהצד העממי יותר. הסיבה לבקשת הדחייה היא כדי להמנע מאפשרות של חילולי שבת המוניים שעלולים להתרחש במידה והדלקת המדורות תעשה במוצ”ש.
במבט ראשון עלול הישראלי הממוצע לומר לעצמו: “היי, לי לא איכפת לי לעשות את המדורה במוצ”ש או בראשון אז למה לא לבוא לקראת הציבור הדתי שזה מקשה עליו?”. תגובה אופיינית זאת נמנעת מלהבין את הטיעונים בבסיס הבקשה.
מזכ”ל בני עקיבא יאיר שחל, אמר: “בני עקיבא מחוייבת לחשוב לא רק על חלקת האדמה הפרטית שלה אלא גם על חיזוק נוכחות השבת בחברה הישראלית ועל המשמעות של הדלקת מדורות המונית סמוך לצאת השבת. אנו בטוחים ששמירת השבת במקרה הזה תביא לחיזוק מעמדה בחברה הישראלית כולה”.
שחל אינו מבקש את השינוי עבורו ועבור הציבור שלו אלא הוא מנסה לגונן עלי ועל שכמותי מחילול שבת. ואכן אם עוצרים לחשוב על העניין אז באמת זה הגיוני – הרי כל מי שחי אורח חיים דתי לא ייעלה בדעתו לעבור על אחד מ-39 אבות מלאכה האסורות בשבת רק משום של”ג בעומר נופל במוצאי השבת. דתי, ויהיה הוא אורתודוקסי, חרדי, קונסטרבטיבי או כל זרם אחר ביהדות הדתית, בקושי מאותגר על ידי הסמיכות הזאת. הוא יסיים את ההבדלה ורק אז ייצא עם קהילתו למדורה שכל ציודה הוכן בשישי מבעוד מועד.
אם כך, אז מה הבעיה? הרי הדתי מסתדר ולחילוני אין בעיה כי השבת שלו בלאו הכי אינה מושפעת מהאיסורים והמצוות שהן מקור סמכות עבור אחיו הדתי.
הבעיה היא אחרת.
רבים בציבור הדתי, כדוגמת מזכ”ל בני עקיבא ורבים וטובים אחרים, אינם מסתפק בלקבוע את אורח חייהם הפרטיים והקהילתיים אלא הם מבקשים גם להגדיר לציבור החילוני את המותר והאסור, הראוי והבלתי ראוי. ואם לדעתם לא ראוי לעבור על הלכות שבת כדי לקיים מצוות ל”ג בעומר אז הם יפעיל את קולם ויגיעו לשר החינוך כדי שזה ייקבע עבור כולם.
והחילוני? מה איתו? איך יגיב לעוד פרק פטרוני מסדרת “בואו נלמד אתכם איך להיות יהודים טובים”?
בספק רב אם החילוני כלל ישים לב. כבר כמה דורות שהוא “מתארח ביהדותו” (הגדרה של אחד העם במקור) והוא כבר עיוור לפטרונות של הדתי-המחנך-השומר-על-יהדותו-עבורו. הוא יתלונן קצת שלא מודיעים מראש על הדברים, שמקלקלים חופשות שנקבעו או שדוחים לתלמידים סתם בגרויות כדי שוב “להתחשב בדתיים”.
אפילו הטיעונים הבלתי מסווים של נציגי הציבור הדתי לא יעירו אותו להצהיר של”ג בעומר הוא חלק מהתרבות היהודית שלו, של״ג בעומר חשוב לו כחלק בלתי נפרד מהזהות שלו כיהודי במדינת ישראל, ושהוא או היא לא מתכוונים להפריע לדתי במדורה לידו אבל ישמחו אם אולי הפעם זה יהיה הדדי.
יובל לינדן הוא ראש המכינה הקדם צבאית למנהיגות של בינ״ה ע״ש לובה אליאב
