בינה בפייסבוק בינה באינסטגרם צרו קשר עם בינה במייל

בניית הארץ חייבת להיות משותפת | פרשת 'ויקהל'

יותר פשוט לגייס את הכסף מהעשירים ביותר ולהעסיק את בעלי המקצוע בעלי הכישורים הטכניים הטובים ביותר, ואף יכול להיות שהתוצאה תראה למביט מהצד איכותית יותר. אך בעשייה קהילתית יש ערכים נוספים אילו הבאים "מחכמת הלב" ו"מנדבת הלב", זוהי עשייה שלא בהכרח מוכוונת תוצאה אלא מסתכלת גם על התהליך ועל החשיבות שבתחושת השותפות.

פרשת ויקהל עוסקת כולה בפרטי הפרטים של בניית המשכן. הפרשה מתארת לנו כיצד בונה בצלאל בן אורי את הארון, השלחן, המנורה, ושאר כלי המשכן. בחלק מהמקומות הפרשה מגישה לנו את התיאור ממש כמו חוברת הוראות של "איקאה" וביכולתנו לנסות לעבוד שלב שלב על פי התיאור ולנסות לשחזר את היצירה הנהדרת הזאת.

אך לא מדובר רק בהוראות טכניות אלא גם בשיעור על כיצד קהילה ניגשת לפרויקט מורכב ויקר כל כך יחד, כיצד מגייסים כסף? איך בוחרים את האנשים שיבצעו את המלאכה? בשני המקרים הדבר קשור אל הלב:

״כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת יְהוָה…כָּל-אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר נָדַב לִבָּם אֹתָם לְהָבִיא לְכָל-הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לַעֲשׂוֹת… וְעָשָׂה בְצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב וְכֹל אִישׁ חֲכַם-לֵב אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה חָכְמָה וּתְבוּנָה בָּהֵמָּה״.

לא סתם נקראת הפרשה "ויקהל", בניית המשכן חייבת להיות קהילתית. יותר פשוט לגייס את הכסף מהעשירים ביותר ולהעסיק את בעלי המקצוע בעלי הכישורים הטכניים הטובים ביותר, ואף יכול להיות שהתוצאה תראה למביט מהצד איכותית יותר. אך בעשייה קהילתית יש ערכים נוספים אילו הבאים "מחכמת הלב" ו"מנדבת הלב", זוהי עשייה שלא בהכרח מוכוונת תוצאה אלא מסתכלת גם על התהליך ועל החשיבות שבתחושת השותפות. מכאן גם תחושת הבעלות והאחריות על היצירה המשותפת. כפי שה' אומר לעם "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כ"ח) כך אומר העם לה' "נעשה לך משכן ושכנו בתוכו".

בנאומו המפורסם של רמטכ"ל ששת הימים עם קבלת תואר ד"ר של כבוד מהאוניברסיטה העברית, אומר יצחק רבין את הדברים הבאים:

"תמיד תבענו את הטובים ביותר לשורותיו של צה"ל, כשאמרנו הטובים לטיס. בביטוי זה, שהפך למושג, לא התכוונו רק לבחינה הטכנית ולכישרון הכפיים. התכוונו שעל מנת שיהיו טייסנו מסוגלים להביס את כל חילות האויב, של ארבע מדינות, תוך שעות ספורות, חייבים הם להיות דבקים בערכים של טוב מוסרי, ערכים של טוב אנושי״.

בדבריו מלמד אותנו רבין שיעור נוסף על חכמת הלב, כאשר המעשה נובע מתוך הלב, מתוך ערך של טוב אנושי, לא רק שזה ייטיב את התהליך ואת המימד הקהילתי שבפעולה אלא תהיה לכך השפעה מכרעת על התוצאה עצמה. אומר לנו רבין: הטייס, כמו האמן, צריך להיות בעל כישורים טכניים ברמה הגבוהה ביותר על מנת להטיס את המטוס בצורה מקצועית או ליצור עבודת אמנות איכותית. אך על מנת להתעלות מעבר לזה ולהגיע להישגים אשר מעבר לכל תפיסה אנושית אין די בכך, כאן יש צורך בחכמת הלב יש צורך לדבק בערכים של טוב מוסרי, ערכים של טוב אנושי.

זו גם הסיבה שפרשתנו נפתחת בדבר שכביכול אין לו קשר לתוכן הפרשה עצמה – "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיהוָה כָּל-הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת״.

בהזכרת ערך השבת לפני הנחיות הבנייה מזכירה לנו הפרשה שגם הפרויקט החשוב ביותר כפוף לערכיה החברתיים של השבת. הפרשה מזכירה לנו שגם בצלאל בן אורי ואנשיו עצרו בשבת את מלאכת בניית המשכן ונתנו להם ולעבדיהם יום חופש על מנת שינפשו ויבלו בחיק משפחותיהם. אין ערך גבוהה יותר מחירות האדם ומזכויותיו הבסיסיות של הפועל.

ואם כך הדין לגבי מלאכת המשכן, קל וחומר שכך הוא הדין לגבי המגדלים ההולכים ונבנים בערינו ומרכזי הקניות הפורחים בשדותינו.


ניר ברוידא הוא סמנכ"ל בינ"ה.

מאמרים נוספים: