ימים בלי חלום | פרשת ויצא
שיא דרייגור-קדמן
החלומות העסיקו את בני האדם מראשית האנושות- בפרשת ‘ויצא’ בורח יעקב מבית הוריו, לאחר שגנב לעשו את ברכת הבכורה. אמו, רבקה, דוחקת בו לברוח לחרן עד יעבור זעם. בדרכו, ישן יעקב, באחד הלילות, על הארץ וחולם את חלומו המפורסם “חלום יעקב”: “וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא: וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ: (בראשית כ”ח, יא-יג). בעת מנוחתו בלילה על האדמה החשופה, הוא חולם על סולם המשתרע מהקרקע עד לשמים, ועליו עולים ויורדים מלאכים. חלום שבו מתערבבים המציאות והדמיון, ויוצרים סמל עשיר במשמעויות – קשר בין אדם למקום, בין שמיים לארץ, בין מוחשי לרוחני.
הלילה מביא איתו מפלט, מקום קטן לברוח מהמציאות. כשהעיניים שורפות, הגוף כבד והנפש טרוטה, מגיעות כמה שעות של חסד, אולי ההגנה התמימה ביותר, ההכרחית לנו- חלומות של הלילה. מאז השבעה באוקטובר, אני חולמת חלומות מפורטים, מלאי דקויות, דמויות, חפצים. קטלוג של איקאה הוא כלום לעומת כמות הפריטים שמבקרים אותי בלילה. בכניסה למרכז הקניות-חלומות הענק שבראש שלי, יש אבטחה כבדה- למלחמה אין כניסה.
מותר לחלום על תוכים, על עגילים ורודים, על מנעולי דלתות ועל אישה אחת מתולתלת. ומה מנסה להגיד לי טווס מדבר לבוש אפודה? ואיזה מסר רוצים להעביר הזוג ההולנדי בארוחת הבוקר?
חלומות של היום כבר קשה לחלום. היכולת לדמיין מציאות טובה יותר מאבדת מכושרה.
ומה בכלל ההבדל בין חלום של הלילה לחלום של היום ?
חלום של היום זה תקווה, זה הסתכלות נאיבית קדימה, זה קריאת כיוון, ייחול.
בימים שבהם קשה לי לכתוב ביומן אירוע בלי להוסיף סימן שאלה אחריו, רק למקרה ש…
קשה לחלום. וכשחולמים ביום- האם באמת אפשר להגשים? האם החלום, מעצם היותו חלום, עתיד להישאר כחלום ?
מנקודת מבט פסיכולוגיסטית, כאשר אנו חולמים, אנחנו מאפשרים לעצמנו לעבור הרפתקאות שיכולות לגלות לנו הרבה על עצמנו. חלומות הם כמו ציורים מופשטים שמספרים סיפור על המחשבות והרגשות העמוקים ביותר שלנו. הם נותנים לנו מרחב להשתולל, לשחק, לפחד ולתקוות – בלי כללים או גבולות.
בחלומו של יעקב ניתן לראות כיצד פוגש עולם הדמיון את המציאות שלו. הסולם שמטפס לשמיים והמלאכים שמהלכים בו הם מטאפורה חזקה לקשרים בין עולמות – בין הקרקע הפשוטה שעליה יעקב ישן לבין שמיים רחוקים ומסתוריים. דרך סולם יעקב אני מבקשת לעצמי את הדרך בה אני רוצה להתנהל; להחזיק את הרגליים חזק על הקרקע, ולהשאיר את הראש, את הלב, למעלה, בעננים. להישאר חולמת. בלילה אך בעיקר ביום. כל עוד נשמור על החלום- נהיה חייבים להמשיך לחפש את הדרך להגיע אליו.
אם כך, שני חלומות יש לי; האחד של הלילה על טווסים ואפודות. ואחד של היום: אַאֲמִינָה גַּם בֶּעָתִיד, אַף אִם יִרְחַק זֶה הַיוֹם, אַךְ בֹּא יָבֹא – יִשְׂאוּ שָׁלוֹם אָז וּבְרָכָה לְאֹם מִלְאֹם. יָשׁוּב יִפְרַח אָז גַּם עַמִּי, וּבָאָרֶץ יָקוּם דּוֹר, בַּרְזֶל-כְּבָלָיו יוּסַר מֶנּוּ, עַיִן-בְּעַיִן יִרְאֶה אוֹר (מתוך “שחקי שחקי”/ שאול טשרניחובסקי).
שבת שלום.
