למען ידעו דורותיכם- סוכות תשפ”ה
ניר ברוידא
בסוכות הזה מצווה עלינו לספר באירועי השנה האחרונה
לפני כמה שנים זכיתי להוביל את חגי תשרי בבית בינה בדרמסלה אשר על ההימליה ההודית. בעודי טורח על בניית הסוכה שתארח מאות מטיילים בערב החג , זכיתי לחוות רגע מיוחד: לנגד עיני יצאו אל השדות שמסביב לכפר החקלאים המקומיים והקימו מעין סוכות קטנות על מנת להספיק לאסוף מהשדות את שאריות היבול לפני תחילת הגשמים.
הבנתי שמה שאני רואה כאן, אלפי קילומטרים מישראל, הוא בדיוק מה שאבותינו ואמותינו חוו לפני אלפי שנים. ראיתי את השמחה בעיניהם של החקלאים, את תחושת הסיפוק והתודה על היבול, וחשבתי על אנשי התנ”ך, יוצאים בדיוק כך, בחג האסיף, לישון בסוכה ארעית על מנת לאסוף את שארית התבואה בשדות האור של ארץ ישראל.
זו הייתה תזכורת לקשר העמוק של לוח השנה שלנו לאדמה ולמחזוריות הטבע, קשר שלפעמים נשכח בתוך המשמעויות הסימבוליות וההיסטוריות של החג
ואכן כמו בכל חג יהודי , על המשמעות הקוסמית העתיקה של חגיגת הסתיו , הוסיפו הדורות רבדים היסטוריים ורוחניים :
במקרא, מוזכר המועד כזכר ליציאת מצריים ולקשר שלנו לטבע הארץ ישראלי דרך המצוות של ישיבה בסוכה וארבעת המינים:
“למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים”. (ויקרא כ”ג, מ”ג )
“ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל”. (ויקרא כ”ג, מ’):
השנה, לצערנו, מתווסף מימד נוסף לחג הזה שחל בין השבעה לאוקטובר לשמחת תורה:
וכאן בדיוק, בא לידי ביטוי האיזון העדין, שמשאיר אותנו יציבים כל כך הרבה דורות כמו כנר על הגג הרעוע של הקיום האנושי: לוח השנה היהודי מאפשר לנו להניח על היסודות היציבים והקבועים של מחזור עונות השנה ומולד הירח, רבדים משתנים של סיפורינו ההיסטורי והלאומי.
כך, כפי שאבותינו הניחו על תקופת היציאה לשדות בסתיו את סיפור הנדודים במדבר של עם ישראל ואת הקשר העמוק לאדמה ולפירותיה , השנה שנשב בסוכה מצווה עלינו לספר את הסיפור שלנו בשנה האחרונה: להזכיר את כל אלה שאיבדו את ביתם הקבוע , לכאוב את כאבם ולהתפלל לשובם הביתה במהרה. להתנחם בתחושה שניתן, בזכות המשפחה והקהילה, לחיות גם בארעיות כל עוד אנחנו ביחד ויש לנו חיי רוח עשירים. וכמובן לזכור שגם כאשר יושבים פיזית במקום אחד, התודעה והלב נודדים להם למקומות אחרים .
והשנה, למרות החירות שמסמלת הישיבה בסוכה וסיפור יציאת מצריים, אין אנו יכולים לחגוג חירות, השנה נשאיר כיסא צהוב ריק בסוכה והלב שלנו יישאר שבוי בעזה.
וגם נזכור, שחג הסוכות מגיע אחרי תקופת חשבון נפש, ומציע הזדמנות להתחלה חדשה ולצמיחה מכיוון שמתוך הארעיות והשבריריות, אנו יכולים למצוא כוח, תקווה והתחדשות. זוהי תזכורת נצחית לכוחנו להתגבר על אתגרים, ולמצוא אור גם בתקופות האפלות ביותר.
חג שמח ושבת שלום!
