כראש מכינת בינ”ה ע”ש אריה לובה אליאב אני רואה בכל שנה את עשרות בוגרותינו ובוגרינו מתגייסים לכל חילות צה”ל חמושים בסט ערכים שמלחיץ ומפחיד את הרב לווינשטיין. הדבר שמפחיד אותו יותר מכל אינו עולם הערכים הליברלי-הומניסטי-דמוקרטי אותו הם נושאים איתם- לצערי הזלזול במטען הזה נפוץ בחוגים רבים בציונות הדתית.
בכאב רב האזנתי לדבריו של הרב יגאל לווינשטיין אשר פורסמו באתר כיפה של הציונות הדתית. הרוצה להאזין לדברים במלואם מוזמן לכך אך אני מבקש להתייחס פה לחלק, אשר בעיני היה החמור בדבריו, בו דיבר לווינשטיין על קהילה הגאה (קהילת הלהט”ב). בהתייחסו לקבוצה אותה הוא מכנה “סוטים” מצהיר לווינשטיין כי “יש פה תנועה מטורפת של אנשים שפשוט איבדו את הנורמליות של החיים והקבוצה הזאת מטריפה מדינה, והיא נכנסה לצבא בכל הכוח ואיש לא מעיז לפתוח פה” הוא ממשיך ונותן דוגמאות להשתלטות הלהט”בית על צה”ל על ידי הרצאות בבה”ד 1, פעילות התנדבותית של קורס טיס בבית הפתוח של הקהילה הגאה. בגאווה מספר הרב על תלמידיו שסירבו לקחת חלק בפעילויות אלו ועל מאמציהם להפסיק את העיסוק של צה”ל בנושא.
הרב לווינשטיין הוא ממקימי מכינת עלי ובתוך כך ממייסדי תנועת המכינות הקדם צבאיות אשר שינתה את פני צה”ל והחברה הישראלית. אני שותף בתנועה הזאת. כראש מכינת בינ”ה בת”א אני שותף לדרכו של לווינשטיין בכך שגם אני מחנך צעירים וצעירות לקראת שירות משמעותי בצה”ל וחיים של אזרחות פעילה. מפעל המכינות הקדם צבאיות הוא אחד הגופים הבודדים בחברה המפולגת שלנו בו שותפים דתיים לצד חילונים. שותפות זו עלולה בטעות לגרום לנו להסיט מבט ולהבליג על התנגשויות ערכיות בינינו אך אסור בתכלית האיסור שניתן לדבריו הארסיים של הרב לווינשטיין לעבור בלי מענה הולם.
סטייתו של הרב לווינשטיין מדאיגה אותי. סטייתו ממה שאני תופס כגישה יהודית אנושית המבקשת “ואהבת את רעך כמוך”. כמו שלרב יש זכות לאהוב את מי שליבו חפץ ולהגשים אהבה זו בדרך בה ייבחר, כך גם לכל בת ובן אדם שמורה אותה הזכות. הסטייה ההומופיבית שלווינשטיין מדגים בדבריו אינה רק נחלתו הפרטית. לצערי חלקים לא קטנים בחברה שלנו סובלים מחוסר היכולת לראות אדם השונה מהם במגדר או בנטייתם המינית. לווינשטיין בדבריו גם מראה את ריקנותו של המנטרה החוזרת “שיעשו מה שהם רוצים בביתם, למה אני צריך לראות את זה?” שהרי צוערי בה”ד 1 לא נלקחו לצעוד במצעד הגאווה הקרוב אליהם (לא בבאר שבע, רחמנא ליצלן) אלא נחשפו להרצאות בנושא. וכי למה שיישמעו על הנושא? כי הם מתחנכים ומוכשרים להיות מפקדים בצה”ל וככאלה הם הולכים לפגוש ציבור גאה הולך וגדל ועליהם להכיר אותו, את רגישויותיו ואת עוצמותיו.
כדי שלא אאריך מדי בכתיבה אתוודה שלמרות שהרצאתו של הרב לווינשטיין גרמה לי לסבל רב (סובלנות דורשת מאיתנו לסבול ולהקשיב לדברים אשר צורמים לנו, כבוד הרב) היא גם גרמה לי לגאווה גדולה. כי הרי הרב מזהה פה את השינוי המתחולל בשנים האחרונות: אל רבבות בוגרי המכינות הדתיות אשר מילאו את שורות הצבא כאשר הם טעונים ב”אני מאמין” של בתי מדרשיהם הצטרפו ומצטרפים יותר ויותר צעירים וצעירות, בוגרי מכינות, בתי מדרש וישיבות אשר מביאים גם הם את תורתם וערכיהם לשירות הצבאי.
כראש מכינת בינ”ה ע”ש אריה לובה אליאב אני רואה בכל שנה את עשרות בוגרותינו ובוגרינו מתגייסים לכל חילות צה”ל חמושים בסט ערכים שמלחיץ ומפחיד את הרב לווינשטיין. הדבר שמפחיד אותו יותר מכל אינו עולם הערכים הליברלי-הומניסטי-דמוקרטי אותו הם נושאים איתם- לצערי הזלזול במטען הזה נפוץ בחוגים רבים בציונות הדתית. הדבר המפחיד מכל עבורו היא דווקא החיבור החזק של אותו עולם ערכים לשורשיו היהודיים. היכולת של בוגרת המכינה לגשת לסוגיית הקהילה הגאה דתוך חיבור עמוק למקורות ישראל ותורת ישראל היא האיום אמיתי על בלעדיות הפרשנות שמיטיב לבטא לווינשטיין בהרצאתו.
לא תוכלו לשכנע אותנו כי המקורות היהודיים דורשים מאיתנו להדיר, להעליב ולהסית כנגד הקהילה הגאה.
לא תעצרו אותנו מלהתגייס בראבק לכל שדרות הפיקוד של צה”ל ולהביא איתנו את עולם הערכים שלנו.
לא נפקיר את אחינו ואחיותנו במאבק הציבורי שלהם (מאבקם הוא מאבקנו) ונצעד איתם בבסיסי צה”ל, בבאר שבע ובשבוע הבא בירושלים הבירה.
“תם עידן התמימות”- כך סיכם הרב יגאל לווינשטיין את הרצאתו. את התמימות שלנו איבדנו ממזמן. אנחנו נכונים למאבק ציבורי, מכבד ונחוש.
יובל לינדן
ראש מכינת בינ”ה ע״ש אריה לובה אליאב
דבריו המלאים של לווינשטיין:
