גרתי בישראל במשך רוב חיי,
אבל היו אלה אינטראקציות עם יהודים מרחבי העולם, בין אם בארץ ובין אם מחו”ל, שהשפיעו מאוד על התפיסה שלי לגבי האופן שבו אני מעריכה ומקיימת את הזהות היהודית שלי.
אני רחוקה מלהיות דתיה, אבל הפריזמה שבה אני מסתכלת על העבודה שלי ועל החיים שלי היא ערכית-יהודית והיא נגזרת ישירה של סך חוויותי.
היכרותי ומפגשים שונים שהיו לי לאורך חיי עם קהילות יהודיות שונות ברחבי העולם.
שליחה בתנועת נוער באנגליה בפרספקטיבה מודרנית
לבלות את שנת השירות שלי עם אמריקאים ובריטים הייתה אמורה להיות דרך מהנה לבלות את השנה שלי לפני הצבא. התברר שזו הייתה שנה של חקר ושאילת שאלות קשות על הדברים
שבסופו של דבר גדלתי לעשות (או לא לעשות) ומה שאני רוצה לעתיד שלי.
העבודה כשליחה בתנועת נוער באנגליה אילצה אותי להרהר בפרשת השבוע בפרספקטיבה מודרנית. לא ידעתי שאני יכולה לגשת לטקסט, או אפילו שמותר לי לתת את הפרשנות שלי.
העיסוק בכך עזר להבנות את הבעלות שלי על הזהות היהודית שלי והעצים אותי להרגיש בנוח לעשות זאת. הערכתי את ההזדמנות לצלול לתוך הטקסט בכל שבוע וללמוד אותו כדי למצוא משמעות רלוונטית לחיי הנוכחיים,
ולא רק כדי לעבור את הבחינות בשיעור תנ”ך שהייתי צריכה לעבור בתיכון. על ידי כך בכל שבוע, גיליתי שיש לי מה לומר על הטקסט ושכדאי לשתף אותו.
” הערכתי את ההזדמנות לצלול לתוך הטקסט בכל שבוע וללמוד אותו כדי למצוא משמעות רלוונטית לחיי הנוכחיים”
היכרות עם קהילות יהודיות ברחבי העולם
אחת היוזמות החברתיות הראשונות שלי אי פעם הייתה קבלת שבת ידידותית ומסבירת פנים בבאר שבע לתלמידים. הייתי חלק מצוות מדהים ויצירתי שרצה לוודא שכשליחים חוזרים יהיו לנו הזדמנויות
לחלוק את החוויות שלהם בקהילות יהודיות אחרות עם חבריהם הישראלים כשהם חוזרים לארץ. אנחנו לא שומרים את זה לעצמנו.
זו הייתה חוויה ששינתה לי חיים – ואני חושבת שזה בדיוק מה שצריך לעסוק בו בשבוע התפוצות והעמיות היהודית.
היכרות עם קהילות יהודיות ברחבי העולם יכולה לעזור לנו להבין טוב יותר את הזהות היהודית שלנו עצמנו. על ידי למידה על האופן שבו קהילות אחרות “עושות יהדות”,
נוכל ללמוד על הדרכים הרבות והשונות לחגוג חגים, לציין אירועי מחזור חיים, ולהוציא לפועל טקסטים ורעיונות יהודיים באמצעות שירות קהילתי.
למידה על הפרקטיקות השונות נותנת לנו בחירה אילו פרקטיקות אנחנו רוצים שיהיו בחיינו, ואילו לא מדברות אלינו. אני מאמינה שלכולנו יש בחירה, אבל חשוב לעשות בחירה מושכלת ומודעת, ולא רק שהבחירה תיעשה עבורנו.
שבוע התפוצות והעמקת הזהות היהודית
משרד התפוצות הישראלי יזם את פרוייקט ‘שבוע התפוצות’ מתוך כוונה להעניק לישראלים את הזדמנות לחשוב, להעמיק ולתהות על זהותם היהודית האישית,
באמצעות הבנה וקיום קשרים קרובים וטובים יותר עם יהודים בחו”ל. אני מאמינה שזו דרך מצוינת להתחיל את השיחה, לוודא שהישראלים בכלל מודעים לכך שיש קהילות יהודיות תוססות מחוץ לישראל.
שבוע התפוצות הוא פרויקט המיועד לאוכלוסיה הצעירה, גילאי 15-25, כלומר הכוונה היא שבעוד כמה שנים יהיה לנו דור שמכיר היטב את הנושא ולנו תהיה האפשרות ליצור הזדמנויות למידה ייחודיות ומתמשכות, ולא רק במהלך
שבוע אחד מרוכז במהלך שנה.
באופן אישי, למרות שאני חושבת שהמטרה והכוונה חשובות מאוד, אני לא אוהבת את המינוח, ואני לא הראשונה שחושבת כך; אנשים מבריקים רבים העבירו את התחושה הזו לפניי.
המילה ‘תפוצות’ עוסקת במהלך ההתפשטות, ומכוונת כלפי מי שמתגוררים במקומות אחרים מלבד ישראל. לעומת זאת,
אני לא רואה את היהודים החיים בישראל כמי שנמצאים “בפנים” ואת אלו החיים במדינות אחרות כמי שחיים “בחוץ”, אלא אני בטוחה שיצירת מערכת יחסים חזקה בין קהילות יהודיות במדינות שונות ברחבי
העולם היא זו המאפשרת לעצב את הזהות היהודית המקומית.
בישראל, לעתים קרובות קל מדי לקחת את הזהות היהודית של האדם כמובן מאליו, שכן המדינה מתנהלת ב”זמן יהודי” (חגים יהודיים הם ימי חופש בכל הארץ, שבתות הם ימי חופש מהעבודה,
אוכל כשר ניתן למצוא בקלות בכל מקום וכו’). ולכן, באופן אישי, האפשרות לבחור מתוך היכרות של ה”אחר” (הקהילות היהודיות ברחבי העולם), ובמיוחד בחיבור ובהגדרה שלי אל הזהות היהודית שלי, הייתה בעלת ערך רב עבורי.
זהות יהודית וחופש הבחירה
עבור ישראלים, אני חושבת שהרעיון הזה של בחירה מושכלת, מתך היכרות ולמידה, חשוב במיוחד מכיוון שהחיים בישראל מקלים מדי על הצורך בהגדרת זהות יהודית,
בין אם נסכים איתה ובין אם לאו ברגע שאנחנו חושבים על זה. כאשר אנו מגיעים לאירועי מחזור חיים מכריעים (נישואים, לידת ילדים, מוות),
מגיע לנו לדעת מה אנחנו רוצים שהחוויות האלה יהיו עבורנו ומה אנחנו לא רוצים שיהיו.
הדרך הטובה ביותר ליהנות מחופש הבחירה הזה ביהדות היא לתרגל אותו!
גילי ישרון דבש היא מנהלת קשרי קהילה אסטרטגיים בבינ”ה: התנועה ליהדות חברתית
