בינה בפייסבוק בינה באינסטגרם צרו קשר עם בינה במייל

אימותינו רחל ולאה סבלו מדיכוי גברי שנמשך גם היום | פרשת 'ויצא'

פרשת 'ויצא' – מהפרשות הזכורות ביותר בעם היהודי. אנו פוגשים את יעקב לאחר גנב מעשו את הבכורה ונשלח לדודו לבן לחפש אישה ומסתור. הפרשה מתחילה בחלום יעקב על הסולם המפורסם. היא ממשיכה לפגישה עם רחל היפה ליד באר: ככל הנראה ברגע שראה את יעקב את רחל הוא מתאהב בה ומתמלא כוחות-על לגולל את האבן שעל פי הבאר. יעקב הופך בן רגע מאיש יושב אוהלים חסר יוזמה לגבר חזק ומרשים. הוא עוזר לה להשקות את הצאן, נושק לה, בוכה ואז מציג את עצמו כיעקב בנה של רבקה. בעקבות המפגש איתה הוא מבקש מאביה, לבן, להתחתן איתה אך זה מרמה אותו ומשיא אותו עם בתו הבכורה לאה בתמורה לשבע שנות העבודה. לאחר-מכן יעקב מתחתן גם עם רחל, בתמורה לשבע שנות עבודה נוספות. ליעקב נולדים 13 ילדים מארבע נשותיו,

הוא בורח מלבן יחד עם כל משפחתו ורכושו ובסוף הפרשה הם מתפייסים ויעקב ממשיך הלאה במסע.

אישה בלי רחם מספק לא מקבלת שום רחמים

ללבן שתי בנות: לאה הבכורה בעלת העיניים הרכות ורחל יפת התואר ויפת המראה. לא ברור לנו מה זה אומר "עיניים רכות" אבל כשהן מוצבות אל מול תארי היופי של רחל אנחנו יכולים להסיק שיופי לא היה הצד החזק של לאה. התנ"ך לא מרבה לתאר יופי, אבל כשנתקלים בתיאור שכזה מבינים שיש לו משמעות בהתרחשות העלילה. יופייה של רחל מניע את יעקב לדרוש להתחתן דווקא איתה ולא עם אחותה הבכורה והרווקה כנהוג.

מי מאיתנו לא מכיר או מכירה את הכוח שיש ליופי? הסגידה שלנו ליופי, המירוץ הבלתי פוסק להשגת היופי הנחשק, היופי שמסנוור אותנו ושיש ביכולתו לערפל ולהטעות את שיקול דעתנו לחלוטין. לצערנו גם בעולם שלנו, כמו בעולם הקדום, מעמד האישה עדיין נמדד בין היתר על יופייה ועל מידות גופה. זה לא פוסח על אף אישה בישראל גם בשנת 2017.

אם נחזור לפרשה, לאה היא כביכול דמות שולית. בפרשה אין שום יחס בינה לבין יעקב והדבר היחיד שאנחנו יודעים עליה הוא הרכות של עיניה. בהמשך מסתבר לנו שהצד החזק של לאה היה יכולת הפריון והאימהות – מה שהכריע את כף המאזניים של אישה בתקופה המקראית. אישה עקרה לא מועילה לגבר ולכן אחרי כמה שנות ניסיון לא מוצלחות הגבר יכול לגרש אותה ולקחת אישה אחרת. אישה עקרה יורדת בסולם החברתי למעמד אפסי. אישה בלי רחם מספק לא מקבלת שום רחמים.

הפוריות של לאה כנראה לא הייתה טבעית. "וירא ה' כי שנואה לאה ויפתח את רחמה" (בראשית כ"ט 31)- אלוהים הוא זה שמשנה את חוקי המשחק לטובת לאה. הוא עושה עימה חסד ומשנה את מעמדה החברתי והמשפחתי בזכות פוריותה. רחל, לנוכח פוריות לאה, מתלוננת באוזני יעקב על כך שאין להם ילדים ואפילו מאיימת במוות. יעקב עונה בקרירות שהוא לא נוטל שום אחריות על העקרות, ובכך משאיר את רחל לבד עם תחושותיה. תכלס, מה אכפת לו: הוא זכה בבחורה היפה שאיתה הוא מבלה את כל הלילות ובאישה הפורייה שבזכותה הבטחת אלוהים תתגשם והוא יהיה בעל רכוש ובית גדול. הוא לא צריך לבחור באחת מהן כי כל צרכיו מסופקים על פי שעה.

הדיכוי שחוו האימהות קיים גם היום

אין הרבה פרשות בתורה שנשים עומדות במרכזן באופן כל כך בולט. אין הרבה פרשות שעוסקות בהחפצה של גוף האישה כמו בפרשה שלנו.
בשבת נציין את יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים. לצערנו, גם היום נשים עדיין נתפשות כאובייקט מיני שנועד לספק את יצריו של הגבר, או כרחם שנועד לייצר עוד ועוד ילדים. התודעה המחפיצה הזאת מחלחלת ומשפיעה על נשים רבות התופשות את תפקידן החברתי ככזה. כשאישה נתפשת כ"פרס" או כחפץ שנועד לספק צרכים מסוימים של הגבר, האלימות תמשיך להתקיים.
כדי שלא נמשיך לשחזר לנצח את מערכות היחסים הדכאניות שאבותינו ואימותינו משקפים לנו, עלינו להתאמץ יותר. עלינו לחנך את ילדינו, ילדותינו, חניכנו וחניכותינו על הזכות שלהם ושלהן לחירות, כבוד ושוויון. עלינו לפקוח את עינינו ולהתבונן זו בזו, זה בזה, ולמצוא את הדרך לדיבור הדיאלוגי שמשנה את המציאות. שמשנה את מערכת היחסים הצרכנית בין גבר לאישה. 

כחברה עלינו להתאבל יחד על הנרצחות, לגנות ולהילחם באנסים במתעללים ובמכים, להמשיך לפעול למיגור תופעת האשמת הקורבן והכי חשוב – להמשיך להיאבק על קיום משותף, בטוח ושווה לנשים וגברים במרחב הציבורי והפרטי.


נופר יהוד-סימפסון היא ראשת הישיבה החילונית בינ"ה בחיפה.

מאמרים נוספים: