שיר השירים
פסח הוא חג מאוד משפחתי וקהילתי בישראל ובעולם היהודי, חג שבו כולנו מתכנסות סביב סדר מסוים, סדר פסח שבו גם מסופרת יציאת מצרים ונקראת ההגדה אבל בעיקר מסופרים סיפורים מסביב לאותה יציאת מצרים. נהוג לומר שביציאת מצרים הפך עם ישראל לעם של ממש, נולד עם ישראל. רק למען הסדר הטוב, עבור הקוראות והקוראים האדוקים שלנו, אתם לא מתבלבלות, כבר היינו “בסרט הזה”, את סיפור יציאת מצרים קראנו בספר שמות ובסדר פרשות השבוע אנחנו בכלל בספר ויקרא. ועכשיו שכולנו on the same page בואו נצלול לתקופה שבה הרבה מאתנו בוחרים כן לשמור על המסורות, לקיים סדר פסח, אולי אפילו לשמור כשרות ברמה מסוימת אולי אפילו רק לארוחת החג, אבל משהו שמחבר אותנו לסבים ולסבתות שלנו, למשפחות שלהם, בין אם הן דור עשירי בירושלים, או עלו בשנות החמישים או ממש לאחרונה.
משהו בחגים “הגדולים” האלה, הופך לחוט השני השנתי שלנו, שנותן לנו תחושה שכולנו חלק מחוויה אחת משותפת.
במסורת היהודית שסובבת סביב בתי כנסת, נהוג שלא לקרוא את פרשת השבוע בסדר הנכון בשבוע הזה, ולכן אני לוקחת לעצמי את החירות להעמיק במסורת ישראלית אחרת, מצעד השירים השנתי של גלגל”צ גרסת שיר השירים. תנסו לקרוא כל משפט מהמשפטים הבאים בנפרד:
“ניצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו..”
“קול דודי הנה זה בא מדלג על הרים מקפץ על הגבעות…”
“חבצלת השרון שושנת העמקים…”
“יונתי בחגווי הסלע .. השמיעני את קולך…”
“ביקשתי את שאהבה נפשי ולא מצאתיו … מי זאת עולה מן המדבר…”
“מה יפו דודיך אחותי כלה…”
“אני ישנה ולבי ער…”
“יונתי תמתי ….”
כשאתן קוראות וקוראים את זה יש לכולנו מנגינות בראש, שירים מוכרים, שאפשר לנחש ששמעתן ברדיו, בבית, ברחוב בוקע מרכב חולף, שירים שהם חלק מהקאלט הישראלי.
כמה מאתנו יודעות שזה מתוך מגילת “שיר השירים”? מגילת שירי אהבה, מערכות יחסים, יש שאומרים בין גבר לאישה ויש שאומרים בין עם ישראל לאלוהים, הפיכתו לעם בתקופה הזו וחיזוק החיבור ביניהם.
קריאת שיר השירים באופן זה, של בין ישראל לבין אלוהיו, הופכת אותו למעין מפה של ההיסטוריה של עם ישראל, שמציגה את שאירע ביניהם לבין ה’, ואולי אף את שעתיד להיות: השירים הראשונים, העוסקים בחיזורים הדדיים, ומתייחסים אולי לתקופת האבות ולתקופת המדבר, בעוד חתונת הדוד והרעייה בתחילת השיר השלישי מייצגת את ההתמקמות בארץ והקמת המקדש.
מגילת שיר השירים יוצאת דופן בין ספרי התנ”ך, בכך שכל כולה עיסוק מעמיק ברגשות של אהבה בין בני זוג. עובדה זו עוררה במשך השנים דיונים ותהיות על קדושתה של מגילה זו ועל מקומה בין דפי התנ”ך. עם זאת גם בעולם המסורתי מעלים על נס את החשיבות של אהבה, תשוקה, במערכת יחסים הזוגית כשלעצמה ולא רק כדבר טכני. “אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, חַס וְשָׁלוֹם, לֹא נֶחֱלַק אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל עַל שִׁיר הַשִּׁירִים שֶׁלֹּא תְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם, שֶׁאֵין כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְדַאי כַּיּוֹם שֶׁנִּתַּן בּוֹ שִׁיר הַשִּׁירִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ, וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים”.משנה ידים ג׳:ה׳
בתקופה הזו הרבה מאתנו חוות ערעור של מערכות יחסים, בין הציבור הישראלי לבין מערכות המדינה – הממשלה, הכנסת, מערכת המשפט. כולנו מתלבטות אם לתת הזדמנות לתהליכים, להשהיה, לצאת לרחובות בכל זאת, לא להירדם בשמירה. הרבה מאתנו חוות קשיי אמון אפילו עם בני משפחה או חברות וחברים קרובים לנו, שפתאום מבינים עד כמה אנחנו “לא באותו צד” והאם בכלל ניתן לפשט את השיח לצד אחד בלבד?
השבוע עשיתי תרגיל עם חבורת לומדות מדהימה שיש לנו בישיבה החילונית, שחלקן עושות את החג בפעם הראשונה אי פעם בארץ. דיברנו על הטקסט של ההגדה, ואיפה הן מוצאות את החיבור שלהן בין הטקסט לימים האלה בישראל. כמובן שהנושא של חירות וחופש עלה מספר פעמים, אבל גם ההליכה אחרי המנהיגות, או החוויה של הגיעו מים עד נפש והתקיעות שבין ים סוף לצבא המצרי. דיברנו על הערך של עם ודגל ישראל, ולקיחת האחריות וההזדהות המחודשת של ציבורים גדולים בישראל עם הדגל ומגילת העצמאות.
גם במסורות של פסח, אנחנו יכולות לעשות תהליך של הזדהות, למצוא את החלקים שבוערים בנו. עם כל המסורתיות שמגיעה עם פסח, הסדר לא חייב להישאר באותו הסדר. ההגדה, היא טקסט חי ונושם, אומרים “והגדת לבנך ביום ההוא”, רבות מוסיפות “והגדת לביתך”, יש קהילות שמוסיפות תפוז לצלחת הסדר, כי פעם אמרו על מקומה של אישה על בימת בית הכנסת הוא לא קשור כמו מקומו של תפוז על צלחת הסדר וראו איפה אנחנו היום. תוספות פמיניסטיות ומגדריות לסדר על מקומן של נשים בתור הדמויות שמשנות את מהלכי ההיסטוריה- יוכבד, מרים, בת פרעה, ועוד רבות.
קחו לכן את החירות לנכס את היהדות שלכן, את הסדר שלכן, את החג המשפחתי והקהילתי הזה. תאהבו את הסדר, תרגישו בו בבית, תוסיפו לו או תגרעו ממנו. אל תתנו לו לעבור על סדר היום.
ותבחרו שיר אחד משיר השירים ותשירו אותו בקולי קולות. כמה קל להפוך את היהדות לנגישה ומיינסרטימית. לא מבדלת או מפלגת. תנו לעצמכם דרור להיות חלק מהתנועה הזו.
חג חירות שמח.
