והגדת... על זהות, מסורות, שימור ושינוי | מערך פסח לגילאי תיכון
בינה בפייסבוק בינה באינסטגרם צרו קשר עם בינה במייל

והגדת… על זהות, מסורות, שימור ושינוי | מערך פסח לגילאי תיכון

מערך שיעור, מערכי שיעור

והגדת…

על זהות, מסורות, שימור ושינוי
מערך פסח לגילאי תיכון

 

המערך מנוסח בלשון זכר מטעמי נוחות, אך מיועד לכל מינים והמגדרים

מיועד לגילאים: תיכון

 

 מטרות:

  • בירור מה אנחנו זוכרים ומה שוכחים.
  • בדיקה מה אנו רוצים לשמור ומה לחדש.
  • בירור מנהגים מסורתיים משפחתיים וחברתיים.
  • עיסוק במתח בין שימור מסורת לרצון להשתנות.

 

          פתיחה להשראה

(מתוך מאמרו של הרב חיים נבון)

הפילוסוף היהודי-גרמני הוגו ברגמן היה בן כיתה של הסופר פרנץ קפקא. ברגמן סיפר על מקרה מתקופת נעוריהם המשותפת. בשנת 1901 קפקא היה סוציאליסט, והתנגד לדת. הוא ניסה להעביר את ידידו הוגו מדתו. הוגו ברגמן הושפע מאוד מטיעוניו של קפקא; אך, כלשונו, “אהבתי בכל לבי את ליל הסדר, את מנהגי אבי, את ההכנות לחג… תפילה אחת היתה בלבי: הלוואי ואשאר נאמן ליהדות לפחות עד ליל הסדר. ותפילתי נענתה” (במשעול, עמ’ 23).

מה יש בליל הסדר, שמשך כל כך את לבו של הנער המשכיל הוגו ברגמן? מה יש בליל הסדר שבגללו רוב מוחלט של הישראלים חוגגים אותו? נראה לי שאחת התשובות כרוכה בפעולה שעומדת במוקד הערב: “והגדת לבנך”. בפסח בכלל, ובליל הסדר בפרט, מודגשת המסורת המשפחתית, ההגדה מאב לבן. הקשר הבין-דורי הזה, שכל כך חסר בחברה שלנו בחיי היומיום, אולי אחראי לחלק מהקסם המיוחד של פסח.

המצווה לספר ביציאת מצרים נעשית על ידי שאלות ותשובות. הילדים שואלים “מה נשתנה”, ומוסיפים קושיות משלהם, וההורים משיבים להם. מדוע? … המצווה לספר ביציאת מצרים על ידי שאלה ותשובה מנחה אותנו לדרך חינוכית מסוימת: הדיאלוג. והרי לנו מערכת היחסים המשפחתית, כפי שפסח מעצב אותה: מצד אחד, יחס של כבוד והערצה מצד הבנים (והבנות) כלפי הוריהם. מצד שני, יחס של דיאלוג והקשבה מצד ההורים כלפי ילדיהם.

 

 

קבלו טעימה ממערך השיעור:

שלב א’ – סבב פתיחה – “אז  איך זה אצלכןם?”

סבב שיתוף של התלמידות.ים על המסורות שיש להם בביתן.ם בהקשר של חג הפסח, על החג, ההכנות, מאכלים, חוויות, טיולים וכו’… (שימו לב להיות רגישים ולהעצים כל מסורת שהיא! אין נכון/לא נכון!)

 

שלב ב’ – “בכל דור ודור….” – לימוד כיתתי

חג הפסח בכלל, וליל הסדר בפרט, מחזירים אותנו לאירוע המכונן בתולדות העם היהודי – יציאת מצרים. התורה קובעת שיש להזכיר אירוע זה מדי שנה ולספר עליו לדורות הבאים. בעקבות התורה קובעת המשנה שעל מנת לחזור לעבר ההיסטורי, עלינו לחוש כאילו אנו עצמנו יוצאים ממצרים.

 

להורדת המערך המלא מלאו פרטים

לחצו על הקישור שיופיע לאחר השליחה

 

*המערך מנוסח ברובו בלשון זכר מטעמי נוחות, אך מיועד לכל המינים ומגדרים.

מערכי שיעור נוספים:

חגים ומועדים

תקווה ישראלית | מערך לעל יסודי (חטיבה ותיכון)

אחרי השביעי באוקטובר, העם התאחד בקלות. עם זאת, עדיין נדמים שברים שונים אשר ממשיכים לאפיין את החברה שלנו. האם תקווה ישראלית כוללת את כל חלקי החברה? מה כל אחד יכול לעשות למען אחדות בחברה שלנו? מערך חדש לתיכון ולחטיבת הביניים. […]

קרא עוד…

לקריאה >>

והגדת… על זהות, מסורות, שימור ושינוי | מערך פסח לגילאי תיכון

מה יש בליל הסדר שבגללו רוב מוחלט של הישראלים חוגגים אותו? נראה לי שאחת התשובות כרוכה בפעולה שעומדת במוקד הערב: “והגדת לבנך”. בפסח בכלל, ובליל הסדר בפרט, מודגשת המסורת המשפחתית, ההגדה מאב לבן. הקשר הבין-דורי הזה, שכל כך חסר בחברה שלנו בחיי היומיום, אולי אחראי לחלק מהקסם המיוחד של פסח. מערך שיעור חדש לתיכון. […]

קרא עוד…

לקריאה >>

חברה ישראלית

זהות יהודית

“בחג שבועות תעשה/י לך ביכורי קציר חיטים” סיכום שנה והכנת ביכורים כיתתיים | מערך שיעור לתלמידי על יסודי

פרק הזמן בשנה החינוכית מגיע לתהליך הסיכום ולקראת הפרידות של הקיץ/ של סוף שנת י”ב.
בעיתוי כמעט מושלם לוח השנה העברי מזמן לנו אפשרות של התבוננות לאחור ועיבוד הביכורים האישיים, כיתתיים, לימודיים וחברתיים שלנו.
במערך שיעור זה נעסוק במושג “ביכורים”, נזכיר את הקשרו לסיפור המקראי ונשתף בהזדמנויות, בחוויות המשותפות ובתהליכים השונים שעברנו השנה. […]

קרא עוד…

לקריאה >>

העם היהודי תמונת מצב – שבוע התפוצות | מערך שיעור תשפ”ב לתלמידי על יסודי

כחלק משבוע התפוצות בישראל נרצה לנסות ולחבר את התלמידים לקהילות היהודיות ברחבי העולם. 
במהלך המפגש נתעדכן יחד בנושא הדמוגרפיה היהודית, גורמים ונתונים שונים אשר יאפשרו לתלמידים ראייה רחבה יותר על העם היהודי הפרוס ברחבי הגלובוס ויסייע להם להבין איך הם חלק בשרשרת המשמעותית הזו. […]

קרא עוד…

לקריאה >>