זוהי אגדה על ארבעת הבנים שהחכם בה יודע לשאול, והוא גם תם המתמודד עם הרשע שבקרבו. אם תרצו אין זו אגדה – לעצב זהות יהודית חילונית, שמכירה בערך עצמה בעלת ארגון ערכי ומשמעות עצמיים. ההומניזם, ההשכלה, הרציונאליות, החרות והפתיחות הם תכניה. יהדות שיש בה מודעות היסטורית, זיקה לטקסט ולסיפור היהודי, ללוח השנה העברי, שדואגת את דאגת הקיום היהודי ומטפחת גישה יוצרת לתרבות היהודית. של מפגש אנושי שבו לכל שם יש איש ואשה. לכל איש ואישה יש זהות, עולם פנימי וסיפור אישי, המעשירים את המפגש המשותף. אגדה על בית מדרש ומפגש, בית אנושי, בית לנוער, לצעירים ולבוגרים, מקום המשלב התלהבות נעורים, פתיחות הצעירים וחכמת הזקנים. אם תרצו זו אגדה – אגדת חינוך שיש בה גם הגדה. הגדה כמסירה. והגדת לבנך והגדת לבתך. הגדה שמדברת בלשון אגדה: משתפת, מבררת, בודקת. אגדת האיכפת, של צעירים עם ראש גדול, ראש חושב וראש טוב, שלוקחים ללב, מושיטים יד, שמים כתף ומטים אוזן. צעירים שמדברים בגובה העיניים ומבקשים להעלות את מפלס הדיבור.