“וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם-כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת-יְהוָה” (בראשית כ”ה כ”ב)
רבקה היא אם הדרשנים והדרשניות, היא הראשונה בשרשרת ארוכה של יהודים אשר לא יקבלו מעתה את המציאות כפי שהיא אלא יעמדו מול השמיים, מול המנהיגים ומול המציאות וידרשו שינוי.
לפי הרמב”ן השאלה של רבקה צצה כאשר היא יושבת עם “פורום יולדות” המקראי ומגלה שההריון שלה שונה וקשה משל האחרות. היא תוהה מדוע דווקא היא אחרי כל מה שעברה, חווה הריון כל כך קשה. בעקבות כך הולכת רבקה לדרש את ה’. דורות רבים של פרשנים ימשיכו את דרכה ובכל פעם שיפתחו טקסט מקודש הם לא יקבלו אותו כפשוטו אלא ידרשו אותו- כלומר יתווכחו איתו, יתאימו אותו למציאות זמנם ויגזרו ממנו משמעויות לחייהם כאן ועכשיו.
אך מכל שושלת הדרשנים היחידה הדורשת את אלוהים באופן ישיר היא רבקה, האם המייסדת. בניגוד לכל הגברים שקיבלו את המציאות כפי שהיא, רבקה מחפשת את מהות החיים ושואלת שאלות קיומיות על “בעצב תלדי בנייך”. רבקה שגידלה את הבנים היא גם זאת שתדרוש שינוי בירושה ותדאג שיעקב יושב האהלים יהיה היורש על חשבון עשו איש השדה, שהיה אמור לעשות זאת על פי דין. במעשה זה היא מייסדת שושלת שכולנו בניה ובנותיה- שושלת שמתחילה באשה דרשנית ובבן שני שרחוק מלהיות “גבר גבר” אשר יופיו “ללא אדרת” כפי שתיארהו חז”ל.
מעניין בנקודה זו לראות שעל פי הפרשנות של האדמור מאיזיבצא – “יעקב הפריש עצמו מהספק והסתגר באהל ואילו עשו יצא אל שדה הספקות“. כלומר, מי שמקיף עצמו באוהל סגור וחי רק בתוך המוכר והידוע יתעוררו בו פחות ספקות ממי שמטייל בעולם הגדול. אם כך, מדוע בחרה רבקה הדרשנית ביושב האוהלים על פני הנווד הספקן? אולי כי חשבה שלפני שיוצאים לטייל בשדות יש לבסס בסיס מוצק מבית.
לתחושתי, בתקופה המבלבלת שבה אנו מצויים, חשוב שכולנו נשמור על האהל שלנו, על האמיתות של חיינו כאן במדינה יהודית ודמוקרטית וניזהר כולנו, גם מימין וגם משמאל, מלהטיל ספק בכל מוסדות המדינה וסמליה. ונקווה שמתוך כל המהומה אולי תצמח לנו מנהיגה נשית דרשנית וספקנית כמו רבקה, שתדע להוביל אותנו לאיזון הנכון של חיינו המשותפים כאן בארץ אליה נדדה מחרן הרחוקה, על מנת שנהיה כאן לאלפי רבבה.
ניר ברוידא הוא סמנכ”ל בינ”ה.
