סימניות הסדר | הדור הבא

"בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם" 

כשהייתי קטן, לימדו אותי שאפשר לסכם את כל ליל הסדר במשפט אחד: "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם". כלומר, מטרת הסדר היא לזכור, להחיות ולחוות – לפחות בדמיון שלנו – את יציאת מצרים, כדי שנחיה תמיד עם תודעת הודיה. שלא ניקח את החופש שלנו וכל הטוב שיש לנו כמובן מאליו. פעם ליהודים היה קשה, אך עכשיו טוב לנו. ובל נשכח מאין באנו. לכן מצווה עלינו לזכור, להתנהג בענווה ובמוסריות, ואף לסייע ולהיאבק למען כל יהודי וכל אדם שעדיין אינו חופשי. 

אבל מה עושים כאשר מרגישים כאילו אנחנו עדיין בתוך מצרים? או כמו שכתבה איה כורם: "הלילות כאן חשוכים / ומאז אני לא עוצמת עין / מהפחד שמצרים היא עדיין בתוכי." אנחנו אמורים לקום מליל הסדר ולומר: זהו, זה היה רק סיפור, רק חלום רע, ועכשיו חוזרים לחיים האמיתיים. אבל מה אם החיים האמיתיים מרגישים כמו חלום רע, כמו מכת חושך, כמו מצרים? איך אדם יכול לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, אם הוא מרגיש כאילו הוא עדיין שם?

סימניות הסדר – הדור הבא:

אוסף מאמרים להעשרת ההגדה, סדר הפסח וחג הפסח, ממיטב אנשי התוכן והרוח של בינ"ה:

• "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם" – אליוט וייסרוב גלסנברג

• בִּבְהִילוּ יָצָאנוּ מִמִּצְרַיִם. הָא לַחְמָא עַנְיָא – נדב כהן

• כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תוֹרָה: אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל – יובל לינדן

• עבדים היינו לפרעה במצרים – אורי כרמלי

• לספר ביציאת מצרים בלילות – אילה דקל