שעבוד כאובדן זהות
שמות
במטוס מקליבלנד ללוס אנג׳לס נתקלתי בסרט ״המטריקס״ (וושובסקי 1999). צפייה מחודשת בסרט גרמה לי לחשוב על עבדות שהיא גם נושא מרכזי בפרשת השבוע שלנו – שמות.
המטריקס בנוי על רעיון שמה שרוב בני האדם חווים כמציאות יומיומית הוא למעשה סימולציית מחשב מתוחכמת ביותר – ה"מטריקס" – שנוצרה על ידי מכונות חכמות כדי לשמור על האנושות צייתנית תוך שימוש בגופם כמקור אנרגיה. קבוצה קטנה של מורדים מתעוררת לאמת וחיה מחוץ לסימולציה, תוך שהיא נלחמת לשחרר אחרים על ידי ניתוקם מהאשליה. הסיפור עוקב אחר ניאו, אדם לכאורה רגיל שמגלה שעולמו מזויף ושהוא עשוי להיות "האחד", דמות שתוכל לתמרן את המטריקס מבפנים ובסופו של דבר לאתגר את שליטתן של המכונות על הקיום האנושי.
פרשנויות רבות נכתבו על המטריקס: הלאקאניאנים רואים בסרט ניתוח לקאניאני, חובבי אסכולת פרנקפורט רואים בו ביקורת על תעשיית התרבות וחברת הצריכה, מרקסיסטים רואים בו ביטוי של תודעה כוזבת, ואנשי סביבה רואים בו דיסטופיה אפוקליפטית שהיא תוצאה של הניסיון לשלוט בטבע.
בהמשך למסורת פרשנות המטריקס, השבוע ברצוני לקחת את הסרט לעולם התורה כדי לבחון את נושא העבדות אז והיום.
פרשת שמות, פותחת את ספר שמות, שהוא הספר שמתחיל בעבדות ומסתיים בגאולה. פרשנינו ניסו להבין את הסיבה לעבדות בני ישראל, דורות לאחר "תור הזהב" שלהם תחת שלטונו של יוסף.
ישנם פרשנים שמייחסים את העבדות לגדילת אוכלוסיית ישראל ולפתרון המעשי של המלך להפוך אותם לשימושיים עקב משאבי הארץ המוגבלים:
"וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל פָּר֧וּ וַֽיִּשְׁרְצ֛וּ וַיִּרְבּ֥וּ וַיַּֽעַצְמ֖וּ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֑ד וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ אֹתָֽם׃ {פ}
אחרים מייחסים את העבדות לשימוש בטענה האנטישמית של הטלת ספק בנאמנות היהודית והפחד מאומה שעלולה לשמש כ"גיס חמישי" במקרה של מלחמה:
"הָ֥בָה נִֽתְחַכְּמָ֖ה ל֑וֹ פֶּן־יִרְבֶּ֗ה וְהָיָ֞ה כִּֽי־תִקְרֶ֤אנָה מִלְחָמָה֙ וְנוֹסַ֤ף גַּם־הוּא֙ עַל־שֹׂ֣נְאֵ֔ינוּ וְנִלְחַם־בָּ֖נוּ וְעָלָ֥ה מִן־הָאָֽרֶץ׃
הנצי״ב מוולוז'ין (נפתלי צבי יהודה ברלין) מקשר את כל תחלואי העם היהודי דווקא לדחף שלו להתבולל:
"כל זאת בא משום שביקשו לצאת מרצון יעקב אביהם, שישבו דווקא בארץ גושן, כדי שיהיו בדד ונבדל ממצרים. אבל הם לא רצו כן… וכבר בארנו: "גר יהיה זרעך' – אשר היא הסיבה שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, בשביל שאין אנו רוצים להיות כגרים ונבדלים מן האומות.״
מה שהנצי״ב אומר כאן מעניין מאוד, לפיו סיבת העבדות והמשברים של עמנו היא אובדן הזהות היהודית.
כל צופה ב"מטריקס" יכול להבין את הרעיון שהצורך המתמיד שלנו להתאים את עצמנו לסביבה מונע מאיתנו לשאול שאלות שעלולות לערער את כל הקיום שאנו בוחרים להיכנע לו.
הפילוסוף הסלובני סלבוי ז׳יז׳ק מחבר את רעיון ה״אחד״ של המטריקס ללא פחות מחוויית מחנה ריכוז:
״אפילו בחיים החברתיים בצורתם המחרידה ביותר, זיכרונותיהם של ניצולי מחנות הריכוז מזכירים באופן בלתי נמנע את ה״אחד״, אדם שלא נשבר, אשר בתוך התנאים הבלתי נסבלים שצמצמו את כל האחרים למאבק אגואיסטי להישרדות, שמר והקרין באורח פלא נדיבות וכבוד 'לא רציונליים'… שנית, לא היה זה מה שעשה ה״אחד״ הזה ביעילות עבור האחרים שחשוב, אלא עצם נוכחותו ביניהם (מה שאפשר לאחרים לשרוד הייתה המודעות לכך, שגם אם הם ברוב הזמן מצטמצמים למכונות הישרדות, יש את ה״אחד״ ששמר על כבוד האדם)… עצם המודעות שיש אחד ששומר על כבודו מאפשרת לי לשמור על הקשר המינימלי לאנושות.״
לפי תפיסתו של הרמן כהן, לעם היהודי יש שליחות מוסרית אוניברסלית: היהדות אינה רק דת לאומית אלא מקור רעיוני לאתיקה עולמית המבוססת על צדק, אחריות כלפי הזולת ודאגה לחלש. באמצעות מושגי הנבואה והמונותאיזם המוסרי, היהודים נדרשים לשמש “מצפון מוסרי” של האנושות, לקדם ערכים של שוויון, זכויות אדם ותקווה לגאולה מוסרית של העולם כולו – לא בכוח פוליטי, אלא בדוגמה מוסרית ובחשיבה אתית.
בעקבות זאת, ברצוני להציע שכדי להישאר חופשיים, עלינו, העם היהודי, לגלות מה מרכיב את הזהות שלנו והיכן זהות זו עשויה לעמוד בניגוד לזרם. אולי השוני שלנו מאומות העולם הוא דווקא משחרר ולא משעבד. כאשר אנו שוב עדים לדחייה שלנו כעם, עלינו לוותר על הצורך להיטמע ולאמץ את זהותנו ותפקידנו כקשר מינימלי לאנושות שטרם נראתה.
שבת שלום.
