הסדק שבפנים: סוד המוגנות של פרשת בלק || אורלי דבוש ניצן
בינה בפייסבוק בינה באינסטגרם צרו קשר עם בינה במייל

הסדק שבפנים: סוד המוגנות של פרשת בלק || אורלי דבוש ניצן

הסדק שבפנים: סוד המוגנות של פרשת בלק

האיום הממשי והמסוכן ביותר על קיומנו אינו המכשול המתוחכם שיגיע מבחוץ, אלא המשבר הערכי והחברתי שעלול להתפתח מתוך תוכנו. פגיעות אמיתית וקריסה מתרחשות כאשר אנו נכנעים לפיתויים, לשקרים או להסתה, ובכך מאבדים את דרכנו ואת ערכי היסוד שלנו. המוגנות האמיתית של חברה, של קהילה ושל הפרט אינה נמדדת רק ביכולת המגננה המערכתית או הטכנולוגית שלה, אלא בחוסן המוסרי ובעמוד השדרה הערכי שהיא מטפחת בתוכה.

פרשת בלק מציגה את אחד המאבקים המרתקים והדרמטיים ביותר בתורה בין כוחות הטוב והרע, בין הברכה והקללה. במרכז הפרשה עומד ניסיונו של בלק, מלך מואב, לגייס כוח מאגי חיצוני רב עוצמה – את בלעם הקוסם והנביא הנוכרי – כדי להטיל קללה רוחנית על עם ישראל, להחליש את רוחו ולנצח אותו. אולם, פעם אחר פעם המהלך המתוחכם הזה נכשל לחלוטין. ההתערבות האלוהית מתגלה כחזקה מכל כישוף: הקללות הופכות לברכות נשגבות, ואפילו האתון פוצה את פיה באופן ניסי כדי לבלום את מזימת הרשע ולהוכיח את בלעם על עיוורונו.

בשלב זה של העלילה, נראה כי עם ישראל נהנה מחסינות מוחלטת וממוגנות הרמטית מפני כל פגע. מעטפת הגנה אלוהית בלתי נראית מקיפה ומגינה עליו מפני כל איום מטאפיזי, רוחני או צבאי הנרקם מחוץ למחנה. הבלתי יאומן קורה מבלי שהעם בכלל מודע לדרמה הרוחנית המתחוללת מעל ראשו, על ראשי ההרים הסמוכים. שיאה של הגנה מוחלטת זו מתבטא בקביעה המהדהדת של בלעם עצמו, המכיר בחוסר היכולת הפנימית שלו לפגוע בעם מבחוץ: "כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל". המשמעות ברורה: כוחות החוץ אינם יכולים לגעת במי שמוגן על ידי החסד העליון.

אולם, דווקא מתוך נקודת שיא זו של ביטחון והגנה אלוקית, נחשף מקום הפגיעות העמוק והרגיש ביותר של האדם. המהפך המפתיע בעלילה מתרחש כאשר בלק ובלעם מבינים סוף סוף כי שום כוח חיצוני או מאגי אינו יכול לפגוע ביעקב כל עוד הוא דבק באלוהיו. בעקבות זאת, הם משנים אסטרטגיה ועוברים מניסיונות של קללה ישירה – לניסיון מתוחכם להפלת העם בפח פנימי, מוסרי וערכי. פיתויי בנות מואב וההטיה המכוונת לעבודה זרה של בעל פעור מצליחים במקום שבו נכשלו כל הכישופים והמזימות של גדולי הקוסמים. הפגיעה הקשה בעם מתרחשת דווקא כאשר בני ישראל סוטים מדרכם המוסרית מתוך בחירה חופשית והיגררות אחר יצרים- שבסיסם רע.

כאן נחשף ה"אנטי-קליימקס" הכואב של הפרשה: המגן האלוהי, שהיה יציב ואיתן מול קוסמים ומלכים, אינו עומד בפני הבחירה החופשית של העם עצמו לבחור ברע ולהשחית את דרכו. המוגנות החיצונית קורסת לחלוטין ברגע שהחוסן הפנימי נסדק. הפרשה מלמדת אותנו שיעור קוסמי עמוק: בצד הרוחני, לטוב יש יתרון מובנה על פני הרע – כל עוד האדם בוחר בטוב. ההשגחה האלוהית עוטפת ומגינה, אך היא נעצרת ומותירה מרחב מקודש לבחירה החופשית של האדם. אלוהים יכול להפוך קללות של אויב לברכות, אך הוא אינו מונע מהאדם להביא על עצמו חורבן וקללה באמצעות מעשיו שלו.

תובנה עתיקה זו נושאת עימה משמעות עמוקה, רלוונטית ואקטואלית במיוחד לימינו אנו. בחיינו האישיים והחברתיים, מושג ה"מוגנות" מעסיק את התודעה הציבורית ללא הרף. אנו משקיעים משאבי עתק ואנרגיה מרובה בבניית מעטפות הגנה חיצוניות ומבצרים פיזיים שישמרו עלינו מפני תהפוכות העולם ומפני סכנות המאיימות עלינו מחוץ לגבולותינו.

אולם, פרשת בלק מלמדת אותנו שיעור מהדהד: אין שום תועלת בהגנות חיצוניות, חזקות ככל שיהיו, אם אין לנו הגנה פנימית חזקה ואיתנה.

חומות ההגנה מספקות לנו אמנם את המרחב הבטוח, אך רק הבחירה היומיומית שלנו בטוב, באמת ובאחריות אישית, היא שמפעילה את אותו יתרון קוסמי ומבטיחה את חוסננו לאורך זמן.

ברכה
פרופ׳ חמוטל בר-יוסף

מַשִּׁיב הָרוּחַ הוּא יַשִּׁיב עַל פָּנֶיךָ
צַחוּת שֶׁל תִּינוֹק חוֹלֵם.
הָאוֹמֵר יְהִי אוֹר הוּא יִפְקַח אֶת עֵינֶיךָ
לִבְחֹר אֶת הַדֶּרֶךְ הַקְּצָרָה.
הַיּוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת הוּא יַעֲרֹךְ לְפָנֶיךָ שֻׁלְחָן
וְיַחֲזִיק בִּימִינְךָ הַכּוֹתֶבֶת.

שבת שלום.

כתבה: אורלי דבוש ניצן, סמנכ"לית פיתוח ואסטרטגיה בבינ"ה.

מאמרים נוספים: