לקראת בחירות
פרשת 'פנחס'
עוד מספר חודשים בחירות והמערכה בעיצומה. נשים ואנשים ראויים וראויים פחות מציגים את מרכולתם ושוללים את יריביהם. רוב המפלגות מפטירות כאשתקד, ממחזרות מסרים ותעמולה, ממחזרות מועמדים. יש כמה פנים חדשות, אבל לא ממש במקומות ראליים, ודאי שלא בהובלה ובהנהגה. וראוי לשאול האם אלו הבחירות שאנחנו רוצים? האם לא הגיע העת לשידוד מערכות עמוק, לחילופי דורות בהנהגה? לניקוי עמוק של המערכת?
פרשת פנחס נפתחת במקום שבו הסתיימה הפרשה הקודמת, בהופעתו של מנהיג צעיר ונועז, פנחס בן אלעזר, שהרג נשיא שבט בישראל אשר שכב עם אישה מדיינית וערער על מנהיגותם של משה ואהרון. ועם זאת, רובה של פרשת פנחס הוא רשימות טכניות – מפקד של כל שבטי ישראל לקראת חציית הירדן וכיבוש הארץ, ורשימת הקורבנות השונים של החגים והמועדים. בין לבין נמצאים שני סיפורים, האחד פרטי, בנות צלופחד מבקשות לקבל את חלק נחלת אביהן בארץ. השני לאומי, מינוי יהושע בן-נון כמחליפו העתידי של משה. לכאורה אין כל קשר בין שני הסיפורים האלו, ובוודאי שאין הם קשורים לבחירות הקרובות אצלנו. עם זאת, לימדונו רבותינו שיש אפשרות לדרוש 'סמיכות פרשיות', לקשר עניין לעניין בתורה ולקשור את התורה לימינו. אז למרות שחז"ל לא דרשו, הרי שערי פרשנות לא ננעלים לעולם, וניתן להציע מדרש מודרני:




מדוע נסמכה פרשת מינוי יהושע, לפרשת בנות צלפחד?
כיוון שבשעה שראה משה את בנות צלפחד קמות ודורשות את שלהן, ואומרות: "תְּנָה-לָּנוּ אֲחֻזָּה…", וראה שקיבל אלוהים את דרישתן, ואמר: "כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת, נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה…", אמר משה בליבו: בוא וראה מה ההבדל בין דור יוצאי מצרים לדור באי הארץ? אלו "בשֵב ואַל תֲעָשֶה", ואלה "בקוּם עַשֶה" – אלו מצפים לישועת אלוהים, ואלה מושיעים את עצמם.
ולכן אמר משה בלבו, נראה שעבר זמני ותמה שליחותי, שהרי אני מדור יוצאי מצרים ואינני ראוי לדור חדש ונועז זה, דור שגם הנשים שבו עומדות על שלהן ומכוונות לדעת עליון.
מיד אמר משה: "יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל-בָּשָׂר, אִישׁ עַל-הָעֵדָה. אֲשֶׁר-יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם, וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם רֹעֶה." ואמר לו אלוהים: "קַח-לְךָ אֶת-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, אִישׁ אֲשֶׁר-רוּחַ בּוֹ, וְסָמַכְתָּ אֶת-יָדְךָ עָלָיו", כיוון שהוא מנהיג ראוי לדור באי הארץ, והדור ראוי לו.
מיד מינה משה את יהושע ליורש, ועלה אל הַר הָעֲבָרִים, ומת שם.
הלואי שנזכה למנהיגים שראויים לנו ואנחנו ראויים להם.
שבת שלום.

