מה פירוש ״לֵךְ לְךָ״?
פרשת לך לך
בן עשרים וחמש עזבתי את ישראל מולדתי, קריירה בחיל האוויר, חברים ומשפחה ויצאתי לאמריקה ללמוד. ביקשתי להגשים את חלום ילדותי להיות אדריכל. לא שיערתי אז כי שלושים וחמש שנים מאוחר יותר אגדל כאן שלושה בנים ואקרא למקום הזה בית.
בשנת 2013 תכננתי את הלובי של בית הספר ע״ש הרב אברהם יהושע השל בניו-יורק. הלובי תוכנן לא כחלל מעבר זמני, אלא כמקום של פגישה והתחברות, מרחב לילדים ומבוגרים בו פעילויות אקראיות ובלתי-פורמליות נעשות חלק בלתי-נפרד מתהליך הלמידה. מקום בו נוצרת קהילה.
הקיר הדרומי של החלל הנדיב עוצב כמפה המבוססת על צירוף המילים ״לֵךְ לְךָ״ שבו מצווה אלוהים על אברהם לעזוב את ביתו בחרן, ללכת אל ארץ כנען ולהקים עם. הביטוי הפשוט-לכאורה, מבקש מאדם ללכת אל עצמו. שתי המילים הזהות מחברות מסע רחב לאופקים ומקומות רחוקים ולא ידועים, למסע אישי עמוק של פנימיות ותודעה נסתרים.
מה פירוש ״לֵךְ לְךָ״? האם זו הדרך למלא את ייעודך? האם זו קריאה ללכת למקום האחד אליו אתה שייך, או לחפש את המקום בו תהפוך למי שאתה? האם זו דרכו של השכל או אולי זה נתיבו של הלב? אולי זו מהות החיבור ביניהם? מאין שואב אדם כוחות לצאת לדרך מבלי לשאול למה וכשאין לו מטרה ברורה? מה שברור הוא כי הציווי האלוהי והקריאה לאדם לצאת למסע אל עצמו דורשים פרידה מחייו הקודמים. הפרידה היא משולשת; מן הארץ, מן המולדת ומבית אביו. המורכבות, העומק וקנה המידה של הפרידה מתגברים בהדרגה וכך גם המבוכה, הכאב והפחד מאובדנם של הבטוח, המוכר והקרוב.
״לֵךְ לְךָ״, קיר תבליט בכניסה לבית הספר, מתאר בשני קני מידה השלובים זה בזה את נדודי עם ישראל מאז מסעו של אברהם ועד ימינו. מפה אחת, זו של העת העתיקה, מתארת את המסעות מאברהם עד חורבן בית שני בשנת 70 לספירה והגלות שבאה אחריו. המסעות עליה מסומנים בקווי תכלת. המפה השנייה, משנת 70 לספירה ועד ימינו, היא מפת העולם ומתארת את גלי ההגירה היהודית במהלך אלפיים השנים האחרונות. המסעות בהם נדדו יהודים לכל קצות תבל מסומנים בקווים כחולים. בשתי המפותת המסעות לארץ כנען, אל הארץ המובטחת, הם קוים רציפים, ואילו המסעות ממנה, גָּלוּיוֹת מרצון או גירושים בכפייה, על ידי קוים מקווקוים, שבורים.
סוערים וצרובים על המפות המשולבות, קווי הכחול והתכלת הן עדות לחיים של עם. המפה היא תזכורת מתמדת למשמעויות והמורכבויות של רעיון ה ״מסע״ ושל מושג ה ״ארץ המובטחת״ בחייו של עם בכלל ובחייו של אדם בפרט. ״לֵךְ לְךָ״ הוא מפת דרכים מתמשכת, נדיבה אך כואבת. תמונה על היסטוריה של תשוקה והישרדות, ניצחונות ואסונות, סיוטים וחלומות. תוכנית אב על מחזור הגאות והשפל של האמונה. קווי געגועים בהם מוצא ומגלה כל דור חדש את עצמו ומצטרף אליהם בדרכו.
עברו מספר שנים. נתבקשתי לספר על ״לֵךְ לְךָ״ לילדי כיתה ד׳. כהכנה למפגש נתתי לכל ילד את מפת העולם על דף נייר וביקשתי שיציירו יחד עם הוריהם וסביהם את המסע המשפחתי של כל אחד. ביום המיועד נעמדנו בצידו השני של הלובי מול הקיר. הבאתי שלט לייזר ושאלתי מי רוצה להראות את מסעו המשפחתי על מפת ה ״לֵךְ לְךָ״ הגדולה.
כולם רצו. אחד אחד נעמדו מול קיר המסעות הנצחי והזיזו עליו נקודה.
שבת שלום.
