האם אנחנו מרוצים מאיך שאנחנו חוגגים את פורים בבתי הספר?
בכל שנה עושים את אותו הדבר: מוציאים כסף על הררי ממתקים שבמקום לעשות שמח בלב עושים בעיקר שמח למיודעינו הסוררים קריוס ובקטוס. המנהג הנפוץ הפך להיות כל כך שגור, ששכחנו כבר מה הן ארבעת מצוות פורים: קריאת מגילת אסתר, מתנות לאביונים, סעודת פורים (ובתוכה המנהג המוכר לשתות עד-דלא-ידע), וכן – גם משלוח מנות. פעם היה מקובל לשלוח מזון של ממש, היום מדובר רק על משלוח ממתקים.
לצד ההתחפשות המשעשעת והנחמדה, משלוח מנות הפך להיות המנהג היחיד שאנחנו מקיימים בפורים, הופכים אותו לחזות הכל ומשקיעים בו שעות של קישוט, אריזה וכמובן כסף.
אז נשאל שוב: האם אנחנו מרוצים מסדר העדיפויות שנוצר בפורים?
ב׳משנה תורה׳ כותב הרמב״ם על פורים כך: ״מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו. שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים״ (הלכות מגילה וחנוכה, ב׳ י״ז)
אז אולי השנה נעשה משהו קצת אחר?
בכיתת החינוך שלי עשיתי השנה דבר קצת שונה לקראת החג, וזה מה שאני מציע גם לכן ולכם לעשות.
התחלנו מבירור קצר עם התלמידים, מה הם יודעים על מנהגי פורים – ולמה מנהגים אלה נוצרו? לא צריך להיות מורה לתרבות ישראל או מחשבת ישראל בשביל זה, מספיק לפתוח וויקיפדיה. ותתפלאו, עמוק בפנים התלמידים מכירים ויודעים היטב מהם כל ארבעת מנהגי פורים. הם פשוט לא מקיימים אותם אף פעם.
אחרי שמבררים מהם מנהגי פורים, שואלים את התלמידים מה לדעתם המנהג שאנחנו שמים עליו כיום הכי הרבה דגש. הם כבר יגידו לבד שמשלוחי המנות מקבלים את רוב תשומת לבנו.
ואז, מנהלים שיחה עם הכיתה על מה שהם רוצים לעשות השנה: האם הם רוצים להמשיך עם משלוחי המנות כפי שהם, או שאולי הם רוצים להפנות את המשאבים הכספיים והאנרגיות לעשיית טוב בעולם?
אם בוחרים להשקיע ב’מתנות לאביונים’, יש כמה אפשרויות:
אפשר לאסוף מזון יבש ולארוז חבילות מזון לנזקקים, אפשר לאסוף כספים לתרומה לעמותה שהכיתה תבחר, ואפשר לצאת כל הכיתה לפעילות חברתית, אקטיביסטית, התנדבותית או אחרת – משהו שמצד אחד יקיים את מצוות החג, ומצד שני לא יהיה עוד חור בשן וחור בכיס להורים. אצלי הכיתה בחרה לתרום את הכספים לעמותת אקי”ם לקידום אנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, כיוון שהמסיבה שלהם עומדת בסכנת ביטול ושתי תלמידות מתנדבות שם באופן קבוע. בבית הספר שבו אמא שלי מלמדת, בי״ס יסודי ברעננה, החליטו כל צוות המורות לתרום את משלוחי המנות שלהן להקמת חדר חישה ייחודי לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים בבית ספר בעיר.
מומלץ כמובן לרתום את ההורים לעניין הזה – גם בשלב החשיבה, ועידוד התלמידים לעשות את ה׳וויתור׳ הזה על חבילת הממתקים לטובת פעילות חיובית יותר; וגם בשלב הביצוע כמובן.
ביום ההתחפשות עצמו בבית הספר, כדי לקיים את שמחת החג למרות הבחירה הזו – אפשר כמובן להוסיף גם ארוחת ממתקים כיתתית וצנועה, שבה כל אחד מביא חטיף וביחד אוכלים ונהנים.
והנה, עשינו לנו פורים חברתי, שמח מאוד, שמקיים את מצוות החג – וגם עושה עוד קצת טוב בעולם.
חג שמח!
ירין רבן הוא מחנך כיתה י״א בתיכון ע״ש י. גלילי בכפר סבא, ומורה לפילוסופיה יהודית בישיבה החילונית של בינ״ה בתל אביב.
