אם לא יקרו דברים מפתיעים ברגע האחרון, ביום ראשון תושבע ממשלה חדשה בישראל. ממשלה זאת מכונה ממשלת השינוי או ממשלת האחדות, אני מעדיף לקרוא לה בשם יהודי יותר: ממשלת המחלוקת.
הממשלה הזאת מגלמת בעצם הקמתה ערך עתיק ומרכזי בתרבות היהודית, ערך המחלוקת. ומבחינה זאת, עצם הקמתה מביא בשורה יהודית חשובה: אפשר לחיות יחד גם כאשר יש ביננו מחלוקות גדולות, תפיסות עולם מגוונות ואפילו חזונות מנוגדים לחברה הישראלית.
את המחלוקת הגדולה שמופיעה בפרשת השבוע שלנו בין קורח ועדתו למשה ואהרון, מתארת המשנה במסכת אבות כך:
“כל מחלוקת שהיא לשם שמיים, סופה להתקיים; ושאינה לשם שמיים, אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמיים, זו מחלוקת הלל ושמאי; ושאינה לשם שמיים, זו מחלוקת קורח ועדתו.”
מחלוקת קורח ועדתו מסתיימת ברע. האדמה נפתחת ובולעת את שותפיו של קורח: דותן ואבירם יחד עם רכושם. אש יוצאת מלפני ה’ ואוכלת את מאתיים וחמישים מקריבי הקטורת ומגיפה נוראית מתפשטת ומפילה קורבנות רבים. אך מהמשנה שלפנינו אנו למדים שלא כל מחלוקת צריכה להתנהל כמו מחלוקת קרח ועדתו. אפשר בהחלט לנהל מחלוקת בריאה על עניינים מהותיים, ועדיין לשמור על יחסים של כבוד והערכה הדדית בין הצדדים. הדוגמא אותה נותנת לנו המשנה למחלוקת מסוג זה היא מחלוקת הלל ושמאי. כך מתוארת אופייה של המחלוקת הזאת בתלמוד הבבלי מסכת גיטין:
“שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל,
הללו אומרים הלכה כמותנו- והללו אומרים הלכה כמותנו.
יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים הן והלכה כבית הלל.
וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלהים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן?
מפני שנוחין ועלובין היו ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן”
בית שמאי ובית הלל נטו לא להסכים בנושאים מהותיים רבים, וניהלו ביניהם מחלוקות סוערות. אני בטוח שבלהט הדיון ראה כל אחד את עצמו כאילו הוא מחזיק באמת המוחלטת וביריבו כמי שמוביל דרך איומה. אך הנה התלמוד מראה לנו שמשמיים הדברים נראו אחרת: אלו ואלו דברי אלוהים חיים, השמיים יכולים להחזיק מספר אמיתות ולא חייבים להכריע לצד זה או אחר. נדמה לי שיש כאן לקח חשוב גם לימינו, כפי שכתב יהודה עמיחי: “מן המקום בו אנו צודקים, לא יצמחו לעולם פרחים באביב…”
לפעמים בלהט הרגע והדיון נדמה לנו שאצלנו האמת כולה והאחר הוא אדם איום בעל דעות נוראיות, אבל האמת כמובן מורכבת מידי בשביל להימצא בצד אחד בלבד. למה בכל זאת זכו בית הלל לקבוע הלכה? לא בזכות ההלכה אלא בזכות התהליך! בבית הלל לא פסלו את האחר אלא השמיעו את דבריו אפילו לפני דבריהם שלהם.
הממשלה החדשה מורכבת מקולות שונים ומגוונים ולכן יש למנהיגות החדשה הזדמנות היסטורית: להחזיר את היהדות למקום אליו היא שייכת. יהדות שמקדשת מחלוקות ורוצה בהמשך קיומן בתנאי שהן מחלוקות לשם שמיים: שיכולות להכיל ולהקשיב לקולות רבים, שמתקיימות בשיחה ולא באלימות ושלא פוסלות את כל קיומו של האחר בשל דעתו האחרת.
נדמה לי שתומכי הממשלה ומתנגדיה שותפים לתקווה שנחיה כאן יחד וננהל את המחלוקות ביננו בדרך הלל ושמאי ולא נידרדר לאסונות אשר המיתה עלינו מחלוקת קורח ועדתו. ההצלחה בכך תלויה בכולנו.
__
ניר ברוידא הוא משנה למנכ”ל בינ”ה
