בינה בפייסבוק בינה באינסטגרם צרו קשר עם בינה במייל

הספד לפרופ' רות גביזון | פרשת שופטים

השבוע הלכה לעולמה פרופ' רות גביזון ז"ל – לטעמי אחת מענקיות הרוח של תקופתנו. פרופ' רות גביזון מלווה אותי כבר מימי לימודיי בתיכון דרך ציטוטיה בספר "להיות אזרחים בישראל" שאולי זכור לשמצה לבני דורי. אני לא אתיימר לומר שעולמי נבנה על המקצוע הזה בבי"ס. בשנים אלו עוד לא ידעתי עד כמה הנושאים של תרבות יהודית וחינוך לדמוקרטיה יהיו נושאים שיעסיקו אותי בחיי הבוגרים וישתלבו בייעוד שלי בעולם. פגשתי את כתביה של פרופ' גביזון בשנית באוניברסיטה שם העמקתי בהם במסגרת לימודי פוליטיקה וממשל ועמדתי על החדות ויכולת הניסוח הפשוטה והברורה שלה.

לאור פטירתה המצערת, אני מרגיש שזו הייתה זכות מבורכת ללמוד ישירות ממנה במסגרת לימודי בתוכנית למנהיגות נוער במכון מנדל בשנה החולפת. שלושה שיעורים בפורום אינטימי של קבוצת הלימוד שלנו היו מסוג החוויות שקיוותי לקבל השנה בלימודים. גביזון, במה שכיום אנחנו יודעים שהיה שנתה האחרונה על פני האדמה אתנו, הייתה חדה, פעילה ונמרצת בצורה שכל אחד מאתנו מאחל לעצמו בגיל והשלב הזה של חייו. היא דיברה אתנו על מערכת השלטון והמשפט הישראלי לא כתכלית בפני עצמה אלא ככלי ליצירת "חוקי משחק" ברורים ומוסכמים שיאפשרו לנו להגשים את החזון שלנו עבור מדינת ישראל. בעיקר אהבתי את כמה אכפת לה מהכל. אני נוהג לומר לתלמידיי במכינה ובשנת שירות שאנחנו נאבקים פה קודם כל באדישות- היא הדוגמא והמופת מבחינתי להצלחה במאבק הזה.

חשבתי עליה הרבה השבוע וחשבתי עליה הרבה כשניגשתי לקרוא בפרשת השבוע שלנו, פרשת שופטים. סימבולי כל כך שהפרשה שמלווה את שבוע האבל על פרופ' גביזון עוסקת ישירות במערכת האיזונים ובלמים שהתנ"ך מנסה לייצר עבור העם. כאשר אני מניח את התנ"ך בצד הסיכומים שלי מהשיעור של גביזון אני ממש רואה את ההמשכיות- הסברים על תפקידה של מערכת אכיפת החוק ומינויה, הדרישות מהשופטים למשפט צדק והעבודה המאזנת עם התורה כספר החוקים.

"כִּ֣י יִפָּלֵא֩ מִמְּךָ֨ דָבָ֜ר לַמִּשְׁפָּ֗ט בֵּֽין־דָּ֨ם ׀ לְדָ֜ם בֵּֽין־דִּ֣ין לְדִ֗ין וּבֵ֥ין נֶ֙גַע֙ לָנֶ֔גַע דִּבְרֵ֥י רִיבֹ֖ת בִּשְׁעָרֶ֑יךָ וְקַמְתָּ֣ וְעָלִ֔יתָ אֶל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בּֽוֹ׃ וּבָאתָ֗ אֶל־הַכֹּהֲנִים֙ הַלְוִיִּ֔ם וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם וְדָרַשְׁתָּ֙ וְהִגִּ֣ידוּ לְךָ֔ אֵ֖ת דְּבַ֥ר הַמִּשְׁפָּֽט׃ וְעָשִׂ֗יתָ עַל־פִּ֤י הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר יַגִּ֣ידֽוּ לְךָ֔ מִן־הַמָּק֣וֹם הַה֔וּא אֲשֶׁ֖ר יִבְחַ֣ר יְהוָ֑ה וְשָׁמַרְתָּ֣ לַעֲשׂ֔וֹת כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר יוֹרֽוּךָ׃ עַל־פִּ֨י הַתּוֹרָ֜ה אֲשֶׁ֣ר יוֹר֗וּךָ וְעַל־הַמִּשְׁפָּ֛ט אֲשֶׁר־יֹאמְר֥וּ לְךָ֖ תַּעֲשֶׂ֑ה לֹ֣א תָס֗וּר מִן־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־יַגִּ֥ידֽוּ לְךָ֖ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל׃ וְהָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה בְזָד֗וֹן לְבִלְתִּ֨י שְׁמֹ֤עַ אֶל־הַכֹּהֵן֙ הָעֹמֵ֞ד לְשָׁ֤רֶת שָׁם֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ א֖וֹ אֶל־הַשֹּׁפֵ֑ט וּמֵת֙ הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִיִּשְׂרָאֵֽל" (דברים יז)

שימו לב לחשיבות שהטקסט המקראי שם על קיום פרשנות השופטים ופרשני התורה המוסמכים- בעולם התנ"כי העונש על ביזוי החלטת בית המשפט הוא מוות. חד וחלק. אומנם מדובר בחברה שונה מאוד מהחברה שאנחנו חיים בה היום אבל אז כמו היום, בתנ"ך כמו בסיכומים של גביזון- הדבר הבסיסי ביותר הוא קיומם "חוקי משחק" מוסכמים. גביזון הצהירה במהלך שיעוריה אתנו שאנו נמצאים במשבר עמוק ואולי הקשה בתולדותינו בכל הנוגע לסוגיה בסיסית זו ואני חש שהמצב לא השתפר ואף החמיר מאז ינואר שלמדנו איתה. המחשבה שהמנהיגות הנבחרת שלנו מתייחסת בכזו רשלנות לסלעי היסוד של הקיום המשותף שלנו לא באמת נתפסת בעיני.

ברור שתמיד יש להם מטרה שמקדשת את האמצעים אבל אולי ראוי שילמדו משהו מהאזרח הקטן בכל הנוגע לכבוד לשלטון החוק גם כאשר רגשית קשה לו איתו.

שמעתי השבוע ראיון עם הורה מפגין שהילד שלו היה בגן ועבר התעללות ממושכת על ידי צוות הגן. סיוט. אולי הסיוט הגדול של כל הורה. כהורה בעצמי לילדה בגן פרטי אני לא יכול לחשוב כיצד הייתי מתמודד עם מצב כמו שאותו מרואיין דיבר עליו. שאלו אותו "מה הייתה אומר לה אם היא הייתה פה עכשיו?". הוא ענה לו שהוא לא היה מדבר מילה אם היא הייתה פה עכשיו. הוא וכל שאר ההורים היו תופסים אותה ועושים לה את כל מה שהיא עשתה לילדים חסרי הישע שלהם. ואז הוא עצר ואמר "אבל בדיוק בגלל זה אנחנו לא עובדים ככה. יש לנו שלטון חוק והחוק הזה חייב לעשות צדק ולדאוג שהיא תשלם על מעשיה. אנחנו פה כדי להזכיר לכל המדינה ולמערכות שלה את החובה שלה להגן על אזרחיה ולהעניש את מי שמתעמר ומתעלל בהם".

כמו בחוקי הגנת הפעוטות שלנו כך גם במערכת האיזונים והבלמים שלנו- מערכות השלטון והמשפט שלנו לא מושלמות. אם יש משהו שלמדתי מפרופ' גביזון זה את זה. למדתי ממנה כמה תיקונים יש לנו עוד לעשות כדי להסדיר ולתקן את "חוקי המשחק" שלנו. זו חייבת להיות המשימה של דורנו אם אנחנו חפצי חיים משותפים פה. אבל שינויים אלה חייבים להעשות תוך שמירה על "כללי המשחק" ותוך הבנת הרגישות של התהליך הנדרש להצלחה.

כה חבל שרות גביזון ז"ל לא תהיה לצדנו במשימה הזאת אבל היא בהחלט הורישה לנו את הכלים, הרגישות וההבנה הנדרשת.

יהי זכרה ברוך

__

יובל לינדן הוא מנהל מחלקת מכינות ושנת שירות בבינ"ה

 

מאמרים נוספים: