“אין בנמצא מגרעת הפוגעת בשמחתם של בני אדם כמו הקנאה.” (רנה דקארט).
במרכז סיפור זה בפרשת “וישב”, עומד יוסף- בנם של יעקב ורחל. אהבתו הגדולה המתוארת בסיפור ויחסו המועדף של אביו אליו טומנת בחובה שאלות על תקשורת בין הורים לילדים, על קנאה בין אחים ועל שיח או היעדרו בחיי היומיום.
בפרשה מעניק יעקב במתנה לבנו יוסף כותונת פסים, מתנה יקרת ערך, שלא העניק לבניו האחרים. אהבתו הרבה של יעקב ליוסף ויחסו המועדף מעוררת קנאה גדולה בקרב אחיו של יוסף אליו.
נוסף על כך מתואר יוסף בעל כישרון גדול בקריאת חלומות ובמתן פירוש עבורם, יתכן שגם כישרון זו מהווה טריגר לקנאה הגדולה אשר חשים אחיו של יוסף כלפיו.
“...וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת-יוֹסֵף מִכָּל-בָּנָיו–כִּי-בֶן-זְקֻנִים הוּא, לוֹ; וְעָשָׂה לוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים. וַיִּרְאוּ אֶחָיו, כִּי-אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל-אֶחָיו–וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ…”
בעוד שרבים עוסקים בפרשה זו בהסתכלות על קשר אב- ילד, אשמח דווקא להתייחס הפעם לקנאה בין אחים, או במקרה שלי- בין אחיות.
כאחות בכורה תמיד קינאתי באחותי הצעירה. בעוד שאני התאמצתי מאוד עבור כל חלק מהלמידה הבית ספרית, אצלה, הצעירה ממני בכמה שנים- תמיד הכל נראה פשוט. בעוד אני נאבקתי, נראה שהיא הצליחה בלימודים מבלי להתאמץ ובכלל- קיבלה תשומת לב והכרה רבה על הציונים והצלחותיה השונות.
גם בתקופת הבגרויות השקעתי לא מעט כסף ומאמצים- אינספור שיעורים פרטיים, שעות רבות של למידה אחה”צ שבאו על חשבון עיסוקים אחרים שהיו חשובים לי, קבוצות למידה ועוד. וגם כאן- היא הצליחה, מבלי להשקיע בזה יותר מידי מחשבה או מאמץ, לקבל ציונים טובים משלי.
בכתה י”ב יצא שניגשנו שתינו לאותו השאלון בבגרות במתמטיקה. אני למדתי באופן די אינטנסיבי ואחותי כמעט ולא למדה בכלל. באופן כללי ניכר שמבחני הבגרות כלל לא העסיקו אותה. יומיים לפני הבגרות יצא לנו לשוחח, שיתפתי אותה בקנאה שלי ובכמה שהייתי רוצה להיות שלווה כמוה בכל הקשור ללימודים. היא הציעה לשבת איתי. התלבטתי.
מצד אחד הרגשתי שאם היא תעזור לי אולי אבין בצורה טובה יותר את החומר למבחן, אך מהצד השני עצם העניין של לקבל עזרה ממנה העצים את הקנאה וגרם לי לחוש אי נוחות גדולה.
שיתפתי אותה ברגשותיי ולהפתעתי היא חשפה שיש לא מעט רגעים בחיים שהיא מקנאה בי. היא הציעה שנלמד יחד, מה שיכול לדבריה, להיות נחמד בפני עצמו ואני השתכנעתי.
ישבנו יחד ללמוד וזו הייתה חוויה נעימה וטובה שבסופו של דבר גם הטיבה עם הציון שלי…
בחזרה לפרשה:
אותה הקנאה מעוררת באחים של יוסף את הרצון להיפטר ממנו. האחים מפשיטים את יוסף מכותנתו, מוכרים אותו לישמעאלים, מלכלכים את כותנתו בדם כבשים ומביאים אותה חזרה ליעקב דבר אשר גורם לו להבין כי חיה הרגה אותו.
אכן סיפור קשה, בטח יותר מקנאת האחיות האישית שלי. עבורי, החלק המרכזי בפרשה תמיד יהיה הצורך בתקשורת. תקשורת שמחזקת את הקשר, מקרבת ואף גורמת לנו להבין בצורה טובה יותר מה עומד מאחורי מעשינו הפשוטים או המורכבים ביום יום.
הקנאה שביקרה אותי לא מעט כנערה ולא פעם נצרבה במוחי כתזכורת לכישלון או לחוסר הצלחה אישי, הצליחה להתפוגג באמצעות שיחה קטנה ובהמשך חיי להיזכר כנקודת אור חיובית.
ניצחון/ שמואל מרסל
יָשַׁבְתִּי אֶתְמוֹל
וְסִדַּרְתִּי
אֶת כָּל הַתְּבוּסוֹת
הַקְּטַנּוֹת שֶׁאָסַפְתִּי
בְּחַיַּי.
כְּשֶׁעָמְדוּ מְסֻדָּרוֹת
נִגְלָה לִי
נִצָּחוֹן גָּדוֹל.
__
הדר בר-נס היא רכזת במחלקת כוחות הביטחון והחינוך של בינ”ה
