ממלכתיות
סדנה לחטיבה ולתיכון
המערך מנוסח בלשון זכר מטעמי נוחות, אך מיועד לכל מינים והמגדרים
מיועד לגילאים: תיכון וחטיבת הביניים
מטרות:
- לתת שם ל"רגש הממלכתי" שכבר קיים בתלמידים.
- התעמקות בגירסאות שונות של ממלכתיות ישראלית: מכור ההיתוך של בן גוריון עד נאום השבטים של הנשיא ריבלין.
- להכיר את המתח בין ממלכתיות כלכידות לבין ממלכתיות ככפייה.
- לפתח עמדה אישית: מה אחריותי לכלל?
קבלו טעימה ממערך השיעור:
רציונל הסדנה:
אחד המושגים הכי חשובים (ומעורפלים) בשיח הישראלי של השנים האחרונות, הוא הממלכתיות. המערך הבא לא מלמד "מה זו ממלכתיות" כהגדרה יבשה, אלא שואל: מה מחזיק חברה מגוונת יחד, אם בכלל? ומה אני חייב לאנשים שחיים איתי באותה מדינה – גם כשאנחנו לא מסכימים, לא מכירים, ולפעמים אפילו לא אוהבים אחד את השני?
הנושא רלוונטי במיוחד עכשיו, אחרי שנים של שסע עמוק, מלחמה, ומשבר לכידות.
שלב א׳ – מנטימטר + הגדרת המושג [15 ד׳]
נפתח את פלטפורמת המנטימטר (ענן מילים).
נבקש מהתלמידים לפתוח פלאפונים, ולהטעין את האסוציאציות שלהם למילה ממלכתיות.
נארוז את הדברים שהתקבלו, וננסה להציג גם את החלקים הפחות חיוביים שאולי יעלו.
בסוף הדיון, ניתן הגדרה התחלתית למושג, מאת תהילה פרידמן:
"תיתכן מדינה שהזיקה של אזרחיה כלפיה היא שמאחדת אותם ויוצרת זיקה פנימית ביניהם, למרות ובנוסף לקיומן של זיקות אחרות המפרידות ביניהם." – ממלכתיות היא מה שמקשר בין אזרחים למדינה, וכך גם מקשר בין האזרחים לבין עצמם.
- שאלה לכיתה:
אילו דברים מקשרים ביניכם לבין המדינה?
האם יש דברים שאנשים עושים עבור המדינה כי הם רוצים, ולא כי הם מוכרחים?
להורדת המערך המלא מלאו פרטים
לחצו על הקישור שיופיע לאחר השליחה
*המערך מנוסח ברובו בלשון זכר מטעמי נוחות, אך מיועד לכל המינים ומגדרים.
