האישה שפרצה מוסכמות וזכתה לחסד
תמר נישאת לער בנו הבכור של יהודה. כאשר הוא נפטר היא נמסרת לאח אונן, לפי מסורת הייבום לפיה אם אישה מתאלמנת, על אחיו של הנפטר לשאת אותה לאישה. אונן לא רוצה בן מתמר והוא משחית את זרעו לריק כמתבקש משמו. אונן נהרג בחטאו ואז שולח יהודה את תמר לבית אביה עד שיגדל שֵׁלָה, בנו השלישי של יהודה, וייבם אותה שוב.
הזמן עובר וזה לא קורה, תמר נותרה אלמנה צעירה ועגונה בבית אביה. תמר מסרבת לקבל את הדין, היא מבינה שהיא צריכה “לחשוב מחוץ לקופסא”: ” וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ, וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף, וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם, אֲשֶׁר עַל-דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה: כִּי רָאֲתָה, כִּי-גָדַל שֵׁלָה, וְהִוא, לֹא-נִתְּנָה לוֹ לְאִשָּׁה. וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה, וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה: כִּי כִסְּתָה, פָּנֶיהָ”. תמר מתחפשת לזונה ואורבת ליהודה על הדרך, והוא מצידו בא עליה. כאשר הוא שולח ביד עבדו טלה לתשלום, מתברר שנעלמה הזונה ולא הייתה שם קדשה.ערן ברוך הוא מנכ”ל בינ”ה – התנועה ליהדות חברתית.
