פורסם בידיעות אחרונות, 18.6.17
בסך הכל אני תומך בחום על החלת הקוד האתי שניסח פרופ' אסא כשר. גם אני ישבתי באותן הרצאות בבניין מדעי הרוח ע"ש גילמן באוניברסיטת תל אביב והקשבתי להטפות הפוליטיות של מרצים כאלה ואחרים. לא פעם היה בכך אפילו משהו מעט משעשע או מעורר למחשבה, רוב הזמן זה היה מייגע וביזבוז של זמן יקר, לשמוע שוב ושוב את מנת הזעזוע של מרצה זה או אחר מהחלטה פוליטית או מראש ממשלה כזה או אחר.
אלא שאם אנחנו רוצים למנוע ממרצים באקדמיה לעסוק בסוגיות פוליטיות במסגרת הרצאותיהם, עלינו לאסור את הדבר על כל מוסדות הלימוד הציבוריים הממומנים על ידי המדינה. אין זה סוד ואני גם בטוח שאין אדם הגון מן הימין שיעז להתווכח על העובדה ששיח והטפה פוליטית ימנית מתנהלים באופן גלוי בכל מוסדות החינוך הדתיים והחרדים בישראל.
אבל נעזוב ברגע את החברה החרדית, שעליה החברה הישראלית כבר ויתרה מזמן וממנה כבר מזמן נואשנו לדרוש עמידה בחובות יסודיות של אזרחים נאמנים ושומרי חוק. די ברור שמטרת המנהיגות הפוליטית הימנית-דתית בימים אלה היא בעצם לסתום את פיו של כל מי שחושב אחרת מהם. שהרי כולנו ראינו זאת, באירועי ההתנתקות ובהפגנות ימין רבות ואחרות, כיצד לא רק שראשי הישיבות התיכוניות וישיבות ההסדר עוסקים בשגרת יומם בנושאים פוליטיים מעוררי מחלוקת שעל סדר יומה של מדינת ישראל – הם גם שולחים באופן יזום את תלמידיהם לעצרות והפגנות פוליטיות השכם והערב. מי שמעז להתווכח על כך שבמוסדות החינות הישיבתיים ובאולפנות הדתית מתקיימות הטיות ברורות לצד ימין במסגרת השיעורים ודברי התורה של ראשי הישיבות והמורים – מיתמם או משקר ביודעין.
אז לכן, אם רוצים קוד אתי שלא מאפשר הבעת עמדות פוליטיות במסגרת מערכות החינוך הציבוריות במדינת ישראל, הרי שיש לאסור זאת על כלל המערכות: בתי ספר יסודיים ועל יסודיים, ישיבות תיכוניות ואולפנות, ישיבות גבוהות וישיבות הסדר ואף כוללים לאברכים, שכידוע ממומנים על ידי המדינה.
פתרון מסוג זה כמובן שלא יעלה על דעתם של אבירי ההגנה על שלמות רוחו הפוליטית של הסטודנט המצוי. וכי אפשר להפריד בין לימוד תורה בישיבה לבין הצורך לשמור על הקביעה ההלכתית, כביכול, האוסרת על החזרת שטחים מארץ ישראל וכדומה. הרי לא יעלה על הדעת!
ובכן, הדבר נכון לא רק בישיבות, גם החיים האינטלקטואליים של האקדמיה מחייבים הבעות דעות מגוונות גם אם משמעה השמעת דעה פוליטית נתונה במחלוקת במסגרת שיעורי כימיה. וקל וחומר במדעי הרוח והחברה. כפי שההלכה היא לב ליבה של הישיבה הדתית והחרדית, כך גם חופש הדעות והשמעתן בגלוי, בכיתה ומחוצה לה, הוא לב ליבה של האקדמיה במסגרת משטר דמוקרטי.
ימשיכו איפה ראשי הישיבות והאולפנות והמכינות להטיף לתלמידיהם את דעותיהם הימניות. כידוע, מערכות אלו כבר הוציאו מתוכה שני יגאלים מהוללים, יגאל עמיר והרב יגאל לוינשטיין. ומנגד, ימשיכו אוניברסיטאות אחרות, כל אחת והרכביה האינטלקטואליים, להביע דעות אחרות, שמאל כימין, ימין כשמאל.
השיח האינטלקטואלי וחוסנה של החברה הדמוקרטית נגזרים מהיכולת שלנו להכיל דעות פוליטיות וחברתיות שונות, והזירה האקדמית היא אחת הזירות החשובות ביותר להתרחשות הזו. זה לא תמיד נעים לכולם, אבל מי שרוצה למנוע את השיח הזה, שימנע אותו גם במוסדותיו שלו. הנסיון להחיל השתקה רק על המערכות האוניברסיטאיות, שברובן הגדול הן בעלות אופי חילוני, אם כי לא שמאלי בהכרח, פירושה שרק למערכות החינוך הימניות והדתיות תהיה זכות להבעת דעות חופשית. לכל האחרים – יסתמו את הפה.
