הבוקר קיבלתי הביתה פלייר פרסומי ורוד במיוחד ליום האישה. בתי תמר שאלה אותי למה צריך לחגוג את יום האישה אם יש שוויון בין גברים לנשים, למה אנחנו צריכות להיות “במעמד מיוחד”.
פתחתי את עיתון הבוקר והראיתי לה את צילומי המועמדים במפלגות השונות לכנסת. לאחר מכן לקחתי אותה אל ארון הספרים שלנו, הצבעתי על המדף בו נחים ספרי התלמוד והסברתי לה שאת היצירה היהודית הכי משפיעה לאורך הדורות כתבו גברים. הם כתבו על חינוך, הם כתבו על משפחה, הם כתבו על זוגיות, הם כתבו על אהבה, הם כתבו על נשים, כשקולן לא נשמע.
ואז המשכתי וסיפרתי לתמר את הסיפור הבא –
לפני 13 שנים בדיוק הקמתי את מכינת בינ”ה יחד עם חבורת אנשים נפלאה. באותה עת לא עמדו נשים בראש מכינות קדם צבאיות ועולם “הראשים” היה נחלתם של הגברים בלבד. על מנת להפוך לראש מכינה נדרש אישור מיוחד של משרד הבטחון ומשרד החינוך. אל הראיון הגעתי כמה שבועות אחרי שילדתי את בני הבכור. כאשר נכנסתי לראיון עם הסל-קל של גיא, שאלו אותי נציגי משרד החינוך והביטחון היכן טל. השבתי במבוכה שאני היא טל. חיוך גדול נפרש על פניהם ובמשך שעה ארוכה הוסבר לי מדוע אשה, וודאי אמא לא יכולה לעמוד בראש מכינה קדם צבאית. הוסבר לי שזהו עולם תובעני, עולם שואב, עולם שמצריך זמינות בכל שעות היממה, וכאמא לא אוכל לעמוד בדרישות. המועמד לראשות מכינה שעמד אחרי בתור היה גם הוא אב צעיר. לתומי שאלתי מה ההבדל ביני ובין א’ ושוב זכיתי לקבל את אותו חיוך “יודע כל” שמאחוריו נסתרת “אמת” שלא אוכל להבין. בסופו של דבר הפשרה היתה שאאושר כראש מכינה יחד עם גבר נוסף שיחלוק איתי את התפקיד.
לימים, הסכימה הועדה לאשר אותי כראש מכינה יחידה…
חזרתי לשאלה שעמה פתחה תמרי שלי את הבוקר והסברתי לה שיום האשה הוא יום של תיקון. הוא יום שבו אנחנו מזכירות ומזכירים לעצמנו שהמלאכה עוד רבה ויש לנו תפקיד גדול. אנחנו צריכות לתקן ולהשלים את פרשנותו של התלמוד ולשכתב אותו בקולנו הנשי, אנחנו צריכות להמשיך ולהנהיג את עולם המכינות, העולם הכי משמעותי כיום בחינוך ערכי בציבוריות הישראלית (כיום, 13 שנים לאחר המקרה שלי, ישנן 13 נשים שעומדות בראש מכינות – לא מספיק, אבל עברנו כברת דרך), אנחנו צריכות לתקן את רשימות המפלגות בכנסת, להיות שם ולדאוג לחוקק חוקים שיקדמו את מעמדן של הנשים.
ולכן, יחד השלכנו את הפלייר הוורוד שמזמין אותנו ליום כיף בספא בשילוב הרצאה של סטייליסטית לרגל יום האשה, וחיפשנו לעצמנו אירוע המזמין נשים וגברים לערב המשמיע קולן של נשים שטרם נשמע, המעלה על נס נשים פורצות דרך, המזכיר לנו שיש לנו עוד תיקון גדול לעשות והמלאכה מרובה. כמובן שחגיגת התיקון הזו צריכה להתקיים כל ימות השנה, אבל כמו בכל חג ומועד אחר – חשוב שנייצר עוגן שמזכיר לנו אחת לשנה להתמקד בנושא החשוב הזה, באופן שישפיע על יתר ימות השנה.
יום אשה שמח לכולם – נשים וגברים כאחד!
טל שקד היא לשעבר ראשת רשת הישיבות החילוניות בבינ”ה
