חנוכה תמיד נתפס גברי, יש בו חמישה אחים מכבים. חמישה גיבורים. אבל מתחת להילת הגבורה שלהם חבויים סיפורי גבורה נשיים מרתקים שהגיעה העת לפרסם אותן ואת הניסים שחוללו ברבים. בחנוכה אנחנו חוגגות את עיד אל בנאת הוא חג הבנות שנחגג בראש חודש טבת. זהו חג ייחודי ומרגש שמעלה על נס גבורה נשית ומעניק מקום לאחווה והעצמה נשית במשפחה ובקהילה.
חג הבנות נחגג בקהילות צפון אפריקה ולאורך השנים אסף לתוכו מנהגים רבים שנהגו בכל קהילה וקהילה, בקהילת סלוניקי, שממנה הגיעה המשפחה שלי נהגו שהנשים מבקשות סליחה זו מזו בעיד אל בנת. זה היה יום כיפור נשי. ואם היו נשים שהיה בניהם סכסוך ממש קשה ולא פתיר היו ממנים ביום הזה בוררת שהייתה עוזרת ליישב את הסכסוך. פעם בשנה היו מסדירים את המחלוקות בקהילה ושומרים על החיבור הנשי הקהילתי. בקהילת תוניסיה נהגו לחגוג ביום הזה בת מצווה קהילתית ויש קהילות בהן דווקא הנשים הנשואות באושר היו במרכז החג והן בירכו את הרווקות. אבל בכל המנהגים השונים בולטת האחווה הנשית, העזרה ההדדית זו לזו. הקשר העמוק והאכפתי שהחג מעודד בין נשים בקהילה והמקום שניתן לנו כנשים, לחגוג ולהיות במרכז החגיגה לפחות פעם אחת בשנה.
מקורו של החג נמצא בתקופת עזרא ונחמיה, א’ בטבת מוזכר בספר עזרא כיום בו חזרו לשאת נשים יהודיות. בנוסף, במגילת אסתר מוזכר שאסתר נלקחה אל המלך אחשוורוש בחודש טבת ואז הוא ממליך אותה תחת ושתי. אל שני המאורעות הללו שהתרחשו בחודש טבת מצטרפות שתי נשים שאת גבורתן חוגגים בעיד אל בנאת והן הגיבורות של חנוכה. האחת היא יהודית והשנייה היא חנה בת מתתיהו.
סיפורה של יהודית מסופר בספר חיצוני למקרא, כאשר היה מצור על עירה וכל תושבי העיר כבר התייאשו ורצו להיכנע, יהודית לא נכנעה. היא התגנבה למחנהו של שר הצבא הולפרנס באמצע הלילה, ערפה את ראשו וכך הצילה את עירה מחורבן וגלות.
חנה בת מתתיהו היא האחות של המכבים וסיפורה מסופר במדרש מעשה חנוכה. לפי המדרש אחת מגזרות היוונים הייתה הגזירה של הלילה הראשון. כל כלה, בליל חתונתה הייתה צריכה לשכב עם ההגמון. לו הייתה זכות הלילה הראשון. כל כלה הייתה נאנסת.
חנה בת מתתיהו מחליטה לעשות מעשה אמיץ, ולשבור את קשר השתיקה סביב ההשפלה הנוראית הזו. ביום החתונה שלה היא נעמדת מול כולם, באמצע החגיגה, וקורעת את שמלת כלולותיה. היא עומדת עירומה מול כל המשפחה והאורחים. האחים שלה דואגים לכבוד המשפחה ומיד רוצים לקום ולהרוג אותה. אבל היא מוכיחה אותם “האם כך אתם שומרים על כבודי?” היא אומרת להם “כל כך מפריע לכם לראות אותי עירומה אבל אתם מעלימים עין מהאונס שנגזר עליו הלילה, מכך שההגמון יראה אותי עירומה”. האחים שלה מתעשתים ומקשיבים לה וכך, לפי המדרש, מתחיל מרד החשמונאים.
לפי המדרש, נס חנוכה כולו מבוסס על אישה אחת, נשכחת ואמיצה שהעזה לומר את מה שכולן החרישו. היא הייתה המחוללת של החג ובזכותה גבר האור על החושך, והשיח הכנה והאינטימי גבר על ההשתקה וההתעלמות מסבלם של האחר או האחרת. אבל סיפורה של חנה בת מתתיהו נותר חבוי ולא מסופר. לא מלמדים אותו בבתי הספר ובטח שלא הגנים. יש חשש להניח במרכז סדר היום סיפור שיש בו אלימות מינית ואונס. אבל הסיפור הזה חשוב. וצריך לשמוע אותו ואת הקולות הכואבים שבוקעים ממנו.
חנה בת מתתיהו מצליחה לבטא את קולן של הנשים השותקות. היא מושיטה להן יד, מעניקה להן קול ומספרת לנו כמה אנחנו צריכות להיות כאן אחת בשביל השנייה. לתמוך בנשים שקולן נלקח מהן באלימות ולעזור להן להשמיע אותו, גם במציאות הישראלית שלנו היום. אולי אם נעז לשים את סיפורה במרכז, לספר עליה כגיבורה. להדגיש את העמידה הנשית שלה נוכל לחזק קול נשי משמעותי שלא שותק, שנותן ביטוי לשתיקות הנשיות לאורך הדורות כולם. אז השנה, נשמיע גם את הקול שלה בחנוכה. יש גם גיבורה נשית לחנוכה. גיבורה שקולה חזק ומהדהד עד המציאות הישראלית של ימנו.
בעיד אל בנאת אנחנו חוגגות את גבורתן של הנשים. אסתר העזה ללכת לארמון המלך אחשוורוש והצילה את העם היהודי, יהודית הרגה את שר הצבא הולפרנס והצילה את עמה בדורה. חנה בת מתתיהו גרמה לפרוץ המרד והצילה את נשות ישראל מאונס על ידי ההגמון. שלוש נשים גיבורות וחג אחד שמזכיר לנו את היכולת של כל אחד ואחת להדליק את האור ולשנות את העולם. חג הבנות אמנם נחגג בעבר בקהילות צפון אפריקה אבל היום יש מקום לאמץ את החג הזה לתוך המסורת הישראלית שלנו כמו שאומצו לתוך המציאות הישראלית חגים נוספים כגון המימונה וחג הסיגד. זהו חג שנותן ביטוי משמעותי לקול הנשי ונמצא כאן כדי לומר לכולנו שלכל אחת יש את היכולת להיות מנהיגה ושכוחנו הוא דווקא בעזרה ההדדית והאחווה שבנינו.