“העיר ששכנה לחוף הים הכחול התגלתה כיפהפייה. סוללות אבן עצומות על פני המים יצרו בעיני המבקרים בנמל רחב הידיים רושם נכון: זה היה הנמל הנוח והבטוח ביותר בים התיכון. אוניות בכל הגדלים, מכל הסוגים, תחת דגלן של כל האומות, עגנו בו בשלום”.
(בנימין זאב הרצל, אלטנוילנד)
+
בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה, הצליח לחזות לא רק את המדינה היהודית, אלא גם את הפוטנציאל הטמון בעיר חיפה. כיצד אפשר לחזות תולדה של רב תרבויות? מה יש בחיפה שמזמין זאת? גלגוליה של העיר השוכנת על צלע הר הכרמל הולידו לה מספר רב של שמות : עיר נמל, עיר הפועלים, העיר האדומה, עיר המדרגות ובירת הצפון. השינויים התכופים בסיפורה של העיר, מספרים את סיפורה של החברה הישראלית, אנו מזמינים אתכם לפגוש את הסיפור דרך סיפורה של שכונה אחת, שכונת הדר שבמורדות הכרמל.
הדר, שכונה הנמתחת בין חזון למציאות
ראשיתה של השכונה בשנות העשרים המאה הקודמת, מהגרים שזה עתה הגיעו הקימו בה מוסדות תרבות, בתים חדישים וגינות רחבות ידיים שעיטרו את רחובותיה. תנופת השינוי באה עם גלי העלייה השלישית שמילאו אותה ברוח יזמית של התחדשות ובורגנות הרוצה לכונן את גורלה בידיה. העשורים הבאים נראו כהתגשמותו של חזונו הרב תרבותי של חוזה המדינה. לאורך ארבעים שנה הדר הפכה לא רק למרכז תרבותי ומסחרי, אלא לסמל של הצלחה, התחדשות ויצירה של כלכלה עברית שהפכה את השכונה והעיר כולה למותג, עיר הפועלים. אלא שאז, כאשר נראה היה שהציונות בשיא תפארתה, הגיעו רוחות חדשות מעבר לאוקיינוס. השכונה המוריקה נראתה כחסרת הוד והדר והתושבים שחפצו בחוויית חיים אחרת, פנו לשכונות חדשות ורחבות ידיים במעלה הכרמל, במהרה השכונה ירדה מתפארתה.
עד שנות השמונים הספיקה הדר להחליף את מיתוגה משכונה של מוסדות תרבות, פנאי, ספורט, מרכז השכלה לשכונה נחשלת ומוזנחת. המוסד היוקרתי, הטכניון, נטש ועבר לשכונת נווה שאנן הסמוכה. בתי הספר היוקרתיים נדדו מן השכונה למעלה ההר, ומעל הכל היו אלה הקניונים ומרכזי הקניות הענקיים שרוקנו את רחובותיה ואת חנויותיה של השכונה והפכו אותה לשכונה נטושה. אל הוואקום נכנסו אוכלוסיות חדשות: לשכונת הרצליה עברו ערבים מואדי ניסנס השכן, מדרחוב נורדאו התמלא בקהילות של מהגרי עבודה, שכונת גאולה התחרדה בזריזות ושאר הדירות הריקות בשכונה אוכלסו על ידי עולים ממדינות חבר העמים לשעבר. תוך שלושה עשורים הדר הפכה לחצר האחורית של בירת הצפון.
המדרגות המצויירות פרי עבודתה של האומנית טטיאנה בלוקוננקו, המתגוררת בשכונת הדר
בין פירותיו של עצי ההדר- מתחולל שינוי קהילתי
היו שמיהרו להספיד את השכונה אולם שינוי שהחל להתחולל מראשית שנות האלפיים זימן לשכונה פרק חדש ומסעיר. “קהילות צעירים” משהורכבו משילוב מפתיע של מבוגרי תנועת הנוער העובד והלומד, דרור ישראל, ובני הגרעינים התורניים מהציונות הדתי, שינו את פני השכונה. ה”התושבים החדשים” הרחיבו את סל השירותים החברתיים והביאו עימם תרבות חדש ותמריץ לצעירים וצעירות לבוא ולהתגורר בשכונה. תוך שני עשורים שינתה השכונה את פניה ואת השינוי ניתן למצוא בכל פינה. רחוב מסדה הנמצא בלב שכונת הדר, עמוס בחנויות, גלריות ובתי קפה מרכז בתוכו תרבות נגד סוערת ותוססת. גרפיטי צבעוני, עירוב בין ערבית לעברית, ערבוביה בין ישן לחדש בין התחדשות לשימור. קשה להישאר אדישים למראות, לצלילים ולריחות שעוטפים את הרחוב.
במרחק של שלושים מדרגות במורד הרחוב ולאחר חציית כביש נגיעה למדרחוב נורדאו. המדרחוב המפורסם של השמנה והסלטה של שנות השישים העליזות, הפך לכור היתוך של ותיקי העלייה ממדינות חבר העמים לשעבר, מהגרי עבודה וקהילות הצעירים המאכלסות את הרחוב במגוון צבעים, שפות וניחוחות. אולם בשונה מרחוב מסדה הרועש והצבעוני, נראה שכאן מבינים שלדברים לוקח זמן, האווירה המנומנמת שעוטפת את הרחוב מאפשרת להוריד את הדופק מההליכה ולקפוץ לנקודה אחרת בזמן.
בסמיכות, במרחק רחוב אחד, מגיעים לרמת ויז’ניץ. העיר האדומה, כפי שכונתה חיפה, לא ידעה בדיוק איך להתמודד עם הקהילה החסידית שעברה להתגורר בה לפני קרוב לשישים שנה. מפגש הרחובות גאולה והפועל מהווה נקודה מרתקת של מפגש תרבותי בין ציבור יוצאי ברית המועצות לשעבר לבין בני הקהילה החסידית המבקשים לכבד את אורחות חייהם. בשונה מערים אחרות בהם המפגשים בין הקהילות הובילו לעימותים ומאבקים, העיר חיפה השכילה למצוא את נקודת האיזון ולשמור על אופייה הפלורליסטי בה כל קהילה שומרת על אורחותיה בלי לכפות את אמונותיה על קהילות אחרות.
שוק תלפיות, בין הדוכנים מסתתרות המסעדות המעניינות ביותר בישראל
התעייפתם מהסיור, אל דאגה אפשר לעצור להתרווח בשוק תלפיות, המחזיר את ההדר לימי ההוד שלה. והודות לתוכנית עירונית סדורה של התחדשות עירונית, השוק שינה את פניו ובין הבסטות ודוכני הירקות התווספו אומנים, גלריות וחנויות שמשכו קהלים שעד כה הדירו את רגליהם מרחובותיו.
נעצור במסעדת, רובין פוד, שמציעה מגוון מאכלים וניחוחות כאשר כל חומרי הגלם מבוססים על מזון שהוצל מזריקה. המסעדה משלבת בין איכות קולינרית לבין יוזמה חברתית המושתת על ערכים של קיימות ותרומה לקהילה. לצד בתי האוכל האיכותיים השוק מציע חיי תרבות מתחדשים וסוערים. לדוגמא, גולדמונד- חנות לספרים יד שנייה, מלבד המגוון הרחב של ספרי יד שניה בכל הנושאים והתחומים החנות מציע ערבי שירה, הופעות והרצאות בנושאים המופנים לקהל הרחב. העושר התרבותי והמגוון הקולינרי טבולים בבליל מראות ססגוני של דוכני ירקות ופירות המאכלסים את רחובות השוק, ומניחוחות הבירה הקרה שעולים מהפאבים הפזורים לאורכו של הרחוב.
שעת בין ערביים אתם אחרי ארוחת צהרים דשנה באחת מהמסעדות המאכלסות את שוק הכרמל, הרגליים כבר עייפות מהשוטטות אך הלב כמהה לחוויה נוספת. זה הזמן לבדוק אילו פעילויות מחכות לכם בישיבה החילונית של בינ”ה בבת גלים. ייתכן שבדיוק עכשיו מתחילה לה קבלת שבת קהילתית המכניסה את כולם לאווירתה המרגיעה של השבת, או שאולי ערב של לימוד בחברותות בו על דף אחד נפגשים מרתין לותר קינג וחכמי בית המדרש התלמודי לדיון מרתק על הקשר שבין צדק לצדקה. לוח האירועים של הישיבה, מזמן הפתעות ויכול להוות סיום מוצלח וממלא ליום גדוש בחוויות
הדר כהזדמנות להיכרות עם תהליכי עומק המשנים את פניה של החברה הישראלית
סיפורה של השכונה מגלם סיפור ישראלי רחב יותר המתפרס על פני למעלה ממאה שנה של שינויים חברתיים. מחזונם של חלוצים וחולמים שבנו את העיר כמרכז תעשייתי ומסחרי, עובר בימי השקיעה בשנות השבעים ועד לתחייתה המחודשת בעשרים השנים האחרונות כאשר צעירים וצעירות יחד עם אנשי מעשה גרסת שנות האלפיים החליטו להפוך אותה למוקד תרבותי תוסס ומלא חיים.
אם סיפורה של שכונת הדר מצא חן בעיניכם, נגע בכם, עורר בכם השראה או שסתם בא לכם להכיר עוד רבדים וסיפורים שונים המסתתרים ברחובות העיר. אתם מוזמנים להצטרף לסיורים החברתיים של בינ”ה שיפתחו בפניכם נקודות מבט חדשות ומרתקות דרכם תוכלו להכיר את החברה בישראל, למצוא רבדים נוספים בעצמכם ולהרחיב את עולמכם.
