בינה בפייסבוק בינה באינסטגרם צרו קשר עם בינה במייל

מי שומר על שומרי הסף? | פרשת 'שופטים'

יש פרשות שלא צריך לפרש כמעט, רק לקרוא אותן שוב ושוב ולקוות שמשהו מהן ייקלט, שהחברה שלנו תלך לאורן, שהמילים העוצמתיות יקבלו ביטוי במציאות. כאלה הם הפסוקים הראשונים של פרשת שופטים:

"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ, לִשְׁבָטֶיךָ; וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, מִשְׁפַּט-צֶדֶק. לֹא-תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים; וְלֹא-תִקַּח שֹׁחַד–כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם. צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף – לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ." (דברים ט״ז, י"ח-כ')

כמה פשוט, ככה ברור. משפט צדק תלוי בשומרי הסף: במי שיכול לשפוט את העם ללא משוא פנים וללא הטייה. במי שיכול לבקר את האזרח ואת השלטון כאחד, לשים סייגים לשררה ולהפעיל סנקציות על מי שחורג מהמוסר ומהחוק. לכן, החטא היסודי ביותר המוזכר בפרשה הוא השוחד, שכן הוא מונע ממערכת המשפט את הדבר הכי חשוב העומד בבסיסה: כולם שווים בפני החוק, אף אחד לא חסין מפני שיפוט וענישה, גם לא אם הוא בעל המאה.

כמה עצוב שבמדינת ישראל בשנת 2019 זה עדיין לא ברור. רק השבוע פורסם שמבקר המדינה נפגש עם ראש הממשלה ארבעה ימים לפני שעיקר את כוחה של ועדת ההיתרים ונזף בחבריה על שלא הרשו לנתניהו ללוות כסף מבן דודו מיליקובסקי על מנת לממן את הגנתו המשפטית.

ועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה היא במידה רבה גוף שיפוטי. הם אמנם לא מעמידים פושעים לדין, אבל הם בהחלט אמורים להיות מנותקים מהרשות המבצעת ומהשיקולים הפוליטיים הכרוכים בה, ולהכריע בנושאים כבדי משקל בעלי אופי משפטי ומוסרי הקשורים ליושבים על כס השלטון.

לפני כמה חודשים ביקש ראש הממשלה מועדת ההיתרים שהגנתו המשפטית תמומן על ידי בן דודו, איל ההון נתן מיליקובסקי מארצות הברית. ועדת ההיתרים דחתה שוב ושוב את בקשתו של ראש הממשלה, ורק כשבועיים לאחר שמונה מבקר המדינה החדש, נתניהו נפגש איתו – ומיד ננזפו חברי ועדת ההיתרים, חלקם התפטרו וסמכויות הועדה הוגבלו לעתיד לבוא.

הפרשה הזו נחשפת אחרי שמבקר המדינה כבר צוטט במפורש באומרו שמשרדו יהיה פחות אגרסיבי בביקורות שיעביר על השלטון, ויתמקד בהעברת ״ביקורת בונה״ על צעדים חיוביים שהממשלה מובילה.

משרד מבקר המדינה והועדות הכפופות לו לא יכולים להיות חותמת גומי נחמדה שנותנת מדבקות סמיילי על דברים טובים שהשלטון עושה. זה לא תפקידה. אם השלטון יבצע את תפקידו כהלכה, הציבור יבחר בו בבחירות דמוקרטיות. אבל תפקידו של מבקר המדינה, כשמו כן הוא, הוא לבקר את השלטון ואת מעשיו. להצביע על ליקויים בהתנהלות, בין אם יהיו ליקויים מהותיים, פרוצדורליים או אתיים.

משרד מבקר המדינה וועדת ההיתרים הם, פשוטו כמשמעו, ״שופטים ושערים תתן לך בכל שעריך״. אם הם בוחרים מרצונם להתנהל ככלבלב המחמד של הממשלה ולא ככלב השמירה של הדמוקרטיה – אנו קרובים צעד אחד נוסף לאבדון.

ודבר אחרון: בפרשה כתובים אחד הציוויים היפים והמרגשים ביותר שאפשר למצוא בתנ״ך, פסוק המצוטט חדשות לבקרים, לעתים מבלי שמים לב למשמעותו העמוקה ולמבנה המרתק שלו:״צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף – לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ״. ראשית כל: את הצדק צריך לרדוף. הוא לא יבוא מעצמו, אלא רק אחרי אקטיביזם ציבורי, פוליטי, חינוכי. שנית, רדיפת הצדק היא תנאי הן לירושת הארץ, והן לחיים עצמם. צדק צדק תרדוף, למען תחיה וירשת את הארץ.

יידעו בעלי השררה, בעיקר לקראת הבחירות הקרבות ובאות: אם הם לא ירדפו אחרי הצדק, אם עיקר עיסוקם יהיה לרדוף דווקא את מי שרודף אחרי הצדק – הם לא יירשו את הארץ, הם לא יהיו עוד בעלי המאה, ולא ניתן להם עוד לאחוז בשררה.


ירין רבן הוא מורה ומרצה בישיבה החילונית של בינ״ה בתל אביב וחוקר חילוניות יהודית

מאמרים נוספים: