בינה בפייסבוק בינה באינסטגרם צרו קשר עם בינה במייל

בת של כהן | פרשת אמור

פרשת אמור ידועה בפסוקים המפורסמים המתארים את החגים והמנהגים בהם. כמה מעניין לבאים לפרש את הפרשה לדבר עליהם – ספירת העומר, שבועות, סוכות, יום כיפור – כמה כיף ומעניין להתמקד בפסוקים אלו, לדון על משמעויות החגים, על הקשר שלהם לחיים שלנו, על התוכן שנוכל לצקת בהם כיום. אבל רגע – יש פסוק בתחילת הפרשה שפשוט מדלגים עליו, קוראים אותו במהירות, שאפילו לא נעצרים לדרוש בו כי הוא עוד אחד משלל הפסוקים בספר ויקרא המדבר על דמותם של הכוהנים, משפחתם והחיים שעליהם לעצב לעצמם.

"וּבַת אִישׁ כֹּהֵן, כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת–אֶת-אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת, בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף" (פרק כא' פסוק ט')

בין שלל הפסוקים המדברים על סוג התספורת המותרת לכוהנים, המומים שלא יכולים להתקיים, הקעקועים שאסור לעשות, הנשים שמותר לשאת, מסתתר לו הפסוק הזה.

הפסוק מספר על בת של כהן שלפי פירושו של רש"י "שהייתה בה זיקת בעל וזנתה או מן האירוסין או מן הנישואין" עושה במעשה זה משהו הפוגע באביה, כלומר על פי רש"י "חללה וביזתה את כבודו, שאומרים עליו ארור שזו ילד, ארור שזו גדל". במילים אחרות יש אישה, היא בת של כהן, היא עושה מעשה הפוגע בכבודו של אביה, בכבודה של המשפחה – ולכן על פי הפסוק מגיע לה עונש ויש לשרוף אותה באש.

יגידו המגיבים הממהרים להגיב ברשתות החברתיות- מה את מתלוננת, הרי לפני שלושה שבועות קראנו על נדב ואביהוא שגם הם נשרפו באש על מעשה שאסור – הנה, גם גברים נשרפים באש. ובכן – נדב ואביהוא נשרפו באישו של היושב במרומים, לא זה של האדם היושב בבית ורואה איך ביתו, על פי הכתוב, "מחללת את אביה"

ונכון – פסוקים רבים בפרשות השבוע שלנו בפרט ובתורה בכלל אינם רחמניים. רק בפרשתנו מסופר על אדם מקלל שעונשו הוא יציאה מהמחנה ורגימתו באבנים. אולם בעוד שרגימה באבנים היום כמו גם "עין תחת עין" ושלל פסוקים קשים נוספים המופיעים בפרשה אינם מתקבלים על הדעת ומעוררים בנו שאת נפש, מחאה ותרעומת, דומה כי רציחת נשים היא דבר מקובל בחברתנו או לפחות כזה אשר לא מטריד את מנוחת החברה בה אנו חיים. כלומר, כמו שלא נעצרנו לדבר על הפסוק שלעיל, לא עצרנו גם כששמענו על עוד מקרה רצח של אישה.

פרשת שבוע, אמור, מגדר

ותמיד נמצאות הסיבות למה הנשים נרצחו – בפרשתנו ובשלל מקרים אחרים, האישה העזה לפגוע "בכבוד" המשפחה- באותו תואר מפוקפק שפוגע, כנראה בדיוק כמו קעקוע או תספורת קצוצה מדי, בנראות של משפחה טהורה בישראל.

אנחנו בשלהי משבר הקורונה, לפחות בגל הנוכחי. מאז פרוץ המגפה נרצחו חמש נשים על רקע מגדרי. גברים רצחו אותם. כמובן שמיד נמצאו סיבות שונות ומשונות "הוא חשד כי היא בוגדת בו" "הלחץ הכלכלי" וכו'.  אך האמת היא שגם כשהחיים חוזרים למסלולם, רצח נשים כאן, לא הולך לשום מקום, לא דועך. זה יקרה כל עוד נמשיך לרוץ אל הפסוקים היפים, אל חגיגות החגים, אל הפסוקים שכיף ומעניין לדבר עליהם, אל הפרשות המעניינות והחגיגיות. ההתעלמות מהפסוק הזה כסמל ומאירועי אלימות מגדרית ממש רק יובילו להמשך הרציחות.

במוצאי ראש השנה האחרון רצח אדם שפל אך נורמיטיבי את מיכל סלה. מיכל היתה בת הזוג של הרוצח ולא הראתה שום סימנים כלפי חוץ. משפחתה וחבריה פועלים כעת כדי למנוע את הרצח הבא. הדרך – לא להתעלם מסימני האזהרה, לא לדלג מעל דברים לא נעימים. פרשת אמור קוראת לנו לא לדלג על מה שכבר הפך לשגרה. זאת אחריותינו.

הנה רשימה של סימנים שאסור לנו להתעלם מהם – https://www.michalsela.org.il/article-18032020

יהיה זכרן של קורבנות הפשיעה המגדרית ברוך.

__

יעל דינור היא רכזת התקשורת השיווקית בבינ"ה

מאמרים נוספים:

הספד למרים | פרשת חקת

פרשת חוקת – פרשת השבוע החברתית של בינ"ה. הספד למרים הנביאה שמתה בפרשה זו. על הילדה שהיתה, בת פרעה, שירת הים, הרכילות, הנבואה, באר מרים, על מותה ועל הנצחתה בכתובים […]

קרא עוד…

לקריאה >>