בינה בפייסבוק בינה באינסטגרם צרו קשר עם בינה במייל

כל הבא לצבא צבא | פרשת נשא

בערב יום שלישי הקודם תפסה אותי האזעקה במפתיע  בבניין מקרי בתל אביב:  רצתי יחד עם כל דיירי הבניין ועוברי אורח נוספים למקלט ולאחר עשר דקות יצאתי החוצה וראיתי שבחוץ, בסמוך לדלת, עומדת אישה מבוגרת עם המטפלת הצמודה שלה שתומכת בה. מכיוון שעוד לא הספקתי להתרחק משם כאשר התחדשה שירת הסירנות רצתי חזרה לאותו מקלט מוכר , ושתיהן עדיין עמדו שם.  שאלתי אותן מדוע הן לא נכנסות והבנתי שהאישה לא יכולה לרדת את המדרגות המובילות למקלט. מהר מאד אחד מדיירי הבניין העלה כסיא לפתח כך שלפחות תוכל להיות מוגנת חלקית. לאחר שהאישה המבוגרת התיישבה ופיצוצים החלו להישמע מעלינו, שאלתי את המטפלת אם היא עצמה לא רוצה לרדת למקלט כך שתהיה מוגנת. היא רק הנהנה בראשה במבט שכולו אומר:  "תשכח מזה – אני נשארת איתה".

מהגרי עבודה, פליטים,עובדים זרים
ג'וזף רולסטק, המהגרים, 1899, מתוך ויקישיתוף

נזכרתי במטפלת מתל אביב,  שאת שמה אני לא יודע, שלוש פעמים השבוע:

הראשונה כשקראנו בערב שבועות במגילת רות את דברי רות לנעמי בעזבה את מואב: " כִּ֠י אֶל־אֲשֶׁ֨ר תֵּלְכִ֜י אֵלֵ֗ךְ וּבַאֲשֶׁ֤ר תָּלִ֙ינִי֙ אָלִ֔ין עַמֵּ֣ךְ עַמִּ֔י וֵאלֹהַ֖יִךְ אֱלֹהָֽי׃"  

השנייה בקריאתו של אלוהים אל משה בפתיחת פרשת השבוע שלנו ,פרשת נשא: "מִבֶּן֩ שְׁלֹשִׁ֨ים שָׁנָ֜ה וָמַ֗עְלָה עַ֛ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה תִּפְקֹ֣ד אוֹתָ֑ם כָּל־הַבָּא֙ לִצְבֹ֣א צָבָ֔א לַעֲבֹ֥ד עֲבֹדָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃"  

המלה "צבא" מופיעה במקרא מספר רב של פעמים, לרוב במשמעות של אנשי חיל או של גבורה, אך נראה שכאן המילה צבא מקבלת משמעות אחרת – יציאה של אדם מעבודתו היומיומית, מהמשפחה ומהשבט שלו לשירות כללי למען העם. שירות לאו דווקא בתחום הלחימה אלא לכל מטרה הנדרשת באותה עת. 

בפרשה שלנו המשימה היא הקמת אוהל מועד. אנשי הצבא המגויסים מהמשפחות המוזכרות כאן, מקבלים משימה שמתאימה לכישורים שלהם ובעבודה משותפת נבנה אוהל מועד המשמש את אלוהים ואת העם כולו. 

החברה הישראלית מורגלת כבר שנים ארוכות לשלוח את בניה ובנותיה לִצְבֹ֣א צָבָ֔א בסדיר או במילואים. אמנם רבים מהמשרתים אינם עוסקים בלחימה ישירה, אך כבר למדנו מחז"ל שמושג צבא הלוחמים חל גם על מי שסוללים ומספקים מים ומזון לצורך משימת הצבא.  

נדמה לי שבשנים האחרונות הדבר התחדד מאד תחת מגפת הקורונה והפגיעות הקשות בעורף בסבבי הלחימה האחרונים. החברה הישראלית לומדת שיש ערך רב בשירות האזרחי, במתנדבי ומתנדבות שנת השירות, במכינות הקדם צבאיות, בשירות הלאומי, בצוותי הרפואה והחינוך, בטיפול והעבודה הסוציאלית…

חבורת משרתי העם האלה היא מגוונת- יש בה עולים ויש בה ותיקים, דתיים וחילונים, ערבים ויהודים, אזרחי ישראל ומהגרי עבודה רבים ששלושה מהם נהרגו השבוע ממתקפת הטילים של חמאס. 

לצערי נזכרתי באותה מטפלת מתל אביב גם שקראתי על סהומיה סנטוש שנהרגה מפגיעת טיל באשקלון. סהומיה הגיעה לכאן מהודו לפני 8 שנים ומצאה את מותה באשקלון שם הייתה מטפלת של תושבת העיר, סהומיה השאירה אחריה ילד בן 9 בהודו. 

לכן לצד ההערכה הרבה והדאגה לכל המשרתים והמשרתות באשר הם, אני מבקש להקדיש את פרשת נשא השנה לכל אשר יוצאים לִצְבֹ֣א צָבָ֔א במשמעות האזרחית של פרשת נשא , למתנדבים ולמתנדבות, למגויסים בחירום ואילו הפועלים בזירות הללו כל השנה. תודה לכם על ההתמסרות וההתגייסות תוך הקרבה אישית גדולה למען רווחתם ובריאותם של כל בני האדם החיים כאן. 

__

ניר ברוידא הוא משנה למנכ"ל בינ"ה

מאמרים נוספים: