בינה בפייסבוק בינה באינסטגרם צרו קשר עם בינה במייל

מגלות לגאולה בכח האהבה | פרשת ואתחנן

הפרשה שלנו מגיעה תמיד אחרי ט' באב, ונקראת פרשת נחמו. זו פרשה מלאה וגדושה, ויש בה שוב את עשרת הדיברות. תמצית התורה. ובחרתי מכל העושר של הנושאים להתמקד באהבה. בפרשה שלנו יש אהבה הדדית נדירה. ה' מודיע למשה שהוא אוהב אותנו – כלומר את עם ישראל:

כִּי אָהַב אֶת-אֲבֹתֶיךָ, וַיִּבְחַר בְּזַרְעוֹ, אַחֲרָיו; וַיּוֹצִאֲךָ בְּפָנָיו בְּכֹחוֹ הַגָּדֹל, מִמִּצְרָיִם. 

ואנחנו מצווים לאהוב את האלוהים:

וְאָהַבְתָּ, אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ, וּבְכָל-מְאֹדֶךָ.

וזה מתקשר לנו בדיוק במעבר הזה בין האבל של ט' באב לחג האהבה של ט"ו באב. שמגיע אלינו השנה במוצאי שבת הקרוב. והאהבה של חג האהבה קשורה דווקא לאהבת "דודים" כלומר אהבה ארוטית: והמסורת מדברת על בני שבט בנימין שיוצאים לכרמים "לחטוף" להם מבנות הארץ היוצאות בכלי לבן שאולין, כלומר בשמלות לבנות אחידות כדאי לטשטש את הרקע המעמדי שלהן. אירוע רומנטי עם הוד קדומים בראשיתי.

לב_אהבה_פרשת ואתחנן

אהבה בין בני זוג היא עניין של בחירה. בתרבות המודרנית העכשווית, גם הישראלית, הזוגיות מגיעה לאחר בחירה בבן/בת זוג. כלומר קודם יש "התאהבות" ואז חתונה.

חשוב להבין שזו תופעה חדשה מאד, ורק לפני כמאה שנה אבותינו ואמהותינו התחתנו על פי רוב נישואי "תועלת" שסודרו בשידוך בין משפחות. זה קרה גם בעיירה בגליציה, גם בצנעא ובקזבלנקה. זוגות שהתחתנו מאהבה ומבחירה עשו זאת על פי רוב כנגד המשפחה, והקהילה והמסורת. 

גם טקס החתונה המסורתי היהודי הוא למעשה, אם בוחנים היטב את הפסוקים העתיקים בארמית, טקס קניין בו מועברת הכלה מחזקת אביה לחזקתו של החתן. הטבעת המוזהבת היא סמל לכך, גם הכתובה הכתובה ארמית היא למעשה "שטר קניין". וזה עוד לפני שבכלל התחלנו לדבר על עסקי החתונות מהצד הממסדי –  "הרבנות הראשית". מוסד מיושן מונופוליסטי, ציני ושוביניסטי. זה היה ניסוח עדין.

בהיסטוריה הישראלית, דווקא הציונות שחררה את האהבה ממלכודת השדכנים ונישואי התועלת, והמשוררים והסופרים העבריים הראשונים יצאו חוצץ נגד תופעת ארגון הנישואין והפגיעה ביכולת הבחירה, שמכבה את הארוס ומובילה על פי רוב לזוגיות של תכל'ס – שהרבה פעמים מובילה לאומללות ודיכאון.

ברדיצ'בסקי, ביאליק המשוררת רחל העלו על נס את האהבה והבחירה החופשית.  עגנון אף קרא לעצמו "עגנון" וראה עצמו כמתיר עגונות – אפשר לקרוא את "סיפור פשוט" ולהתרשם כמה הוא לא פשוט וכמה נורא המצב בו המשפחה, האינטרסים והמסורת כופים את עצמם על לבבות צעירים ומדכאים את הלהבות ואת היצרים. גם היום האהבה והתשוקה מאיימים על הממסד ועל מי שרואה עצמו "נאמן למסורת". לא כל זוג חופשי להתחתן בישראל. ורבים בוחרים לממש את אהבתם בצורה שיוונית בטקס מחוץ לרבנות הראשית.

פרשת השבוע מדגישה את האהבה ככוח מרפא. והדימוי החזק של אהבת ה' לעם ישראל, ושל האדם לאלוהיו חייב לבוא לידי ביטוי בזוגיות בריאה בחיים עצמם. יש גאולת עם – ויש גאולת האדם.

מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ.

כך כתוב בשיר השירים – קדש קודשים. האהבה היא הדרך לגאולת האדם והעם. בואו נרבה אהבת חינם, נשחרר את הקנאות והשנאות, את מגבלות הרכוש המעמד והעדתיות. ונבנה את ציון בשמחה.

שבת שלום.

__

ערן ברוך הוא מנכ"ל בינ"ה

מאמרים נוספים: